וויתור לילדים, הדרכת הורים לילדים מתבגרים, איך לחנך ילדים קטנים? האם לוותר לילד? מתי לוותר לילד? כמה לוותר לילד? האם להתעקש עם הילד? לוותר או להתעקש, כשהוא יגדל הוא יבין, איך לחנך ילדים מתבגרים? ילדים עקשנים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם עוד קטנים? רבים מההורים מתלבטים האם נכון לוותר לילדים בטענה שהם קטנים ועדיין לא מבינים מספיק, או שמא צריך להתעקש ולחנך אותם כבר מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהגישה הטוענת לוותר לו, הוא רק ילד קטן לא תמיד נכונה, ובחלק גדול מהמקרים דווקא מזיקה לילד בטווח הארוך. ההסבר שלו מתמקד באבחנה בין שני סוגים עיקריים של פעולות שהילד מבצע: פעולות שהילד באמת לא יכול לעשות מבחינה אובייקטיבית - במקרים אלה אכן ראוי לוותר לילד, כי הוא באמת לא מסוגל לבצע את הפעולה. למשל, אם מבקשים מילד בן שנתיים ללכת לעשות קניות לבד, או להרים חפץ כבד, הוא פשוט לא מסוגל. זו לא שאלה של רצון או חינוך, אלא של יכולת פיזית או קוגניטיבית. במקרה כזה נכון להגיד הוא עוד ילד קטן, בדיוק כמו שנגיד על אדם מבוגר שהוא זקן או מוגבל ולא יכול לעשות פעולה מסוימת. פעולות שהילד יכול לעשות, אך בוחר לא לעשות בגלל חוסר רצון, עצלנות או התנהגות לא ראויה - במקרים אלה הגישה של לוותר לו אינה נכונה, ואף עלולה לגרום לילד נזק ממשי. למשל, ילד שזורק חפצים על אנשים, צועק ללא סיבה או מתנהג בחוסר נימוס, זה לא משהו שייעלם מעצמו. אליעד טוען שבמקרים אלו, ההורה חייב להציב גבולות ברורים. אי הצבת גבולות תוביל לכך שהילד יגדל עם הרגלים רעים, והנזק שייגרם בעתיד יהיה גדול בהרבה וקשה יותר לתיקון. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות: אם ילד קטן לא מסדר את החדר ומותר לוותר לו, הוא לא ילמד לעשות זאת באופן עצמאי בעתיד. ככל שימתינו עם ... עקום - ככל שמחכים עם הטיפול והיישור שלו, יהיה קשה יותר לתקן את העיקום. באותו אופן, חינוך נכון של הילד חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. האם כשהוא יגדל הוא יבין זו מחשבה נכונה? הורים רבים מחזיקים במחשבה שכשהילד יגדל, הוא יבין לבד - אך אליעד טוען שזו אחת הטעויות החמורות ביותר שהורים יכולים לעשות. הוא מסביר שישנם דברים שבאמת מסתדרים מעצמם כשהילד מתבגר, כמו גובה או כוח פיזי, אבל נימוסים, התנהגות נאותה והבנת גבולות חברתיים לא יבואו לבד. אם ילד קטן זורק אבנים או מקלל, זה לא משהו שיעבור מעצמו כשהוא יגדל. להיפך, הילד יגדל ויהפוך למבוגר בעייתי, ולבסוף הוא או הסביבה ייאלצו להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההתנהגות שלו. אליעד מזהיר מפני הטעות לחשוב שהזמן פותר הכל - זה לא מסתדר לבד. להיפך, ככל שההורה דוחה את החינוך והצבת הגבולות, הילד גדל עם בעיות וקשיים, והסבל שלו ושל הוריו יגדל בעתיד. איך להסביר לילדים למה לא לעשות דברים כמו כולם? ילדים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולשאול למה כולם כן ואני לא?. אליעד נותן דוגמאות מעשיות איך להתמודד עם השאלה הזו. הוא מציע להסביר לילד באופן ברור ואמיתי מהן התוצאות של ההתנהגות הזו בעתיד. למשל, ילד ששואל למה אסור לו לאכול מתוקים כל היום כמו חבריו, יש להסביר לו שהרגל כזה יגרום לו להיות לא בריא, או להשמין, או לסבול בעתיד. ניתן להמחיש לילד מה יקרה אם יבחר בדרך הלא נכונה על ידי דוגמאות מוחשיות מהחיים, כגון להראות לו אנשים שסובלים מהשלכות של התנהגויות לא נכונות. האם לתת לילד לעשות מה שהוא רוצה כדי שיהיה מאושר? ישנם הורים הסבורים שעליהם לאפשר לילד לעשות כרצונו כדי שיהיה מאושר. אליעד מדגיש שגישה זו שגויה ומזיקה לטווח הארוך. הוא מסביר שכשלא מציבים לילד גבולות, הוא מתרגל לקבל הכל בקלות, ובסופו של דבר יגדל למבוגר לא מתפקד, שיהיה תלוי באחרים ויאשים את הוריו בחוסר האושר שלו. אליעד מזהיר שהורים שלא מציבים גבולות כעת, ייאלצו להתמודד בעתיד עם ההשלכות, והילד בבגרותו יאשים אותם בכך שהרסו לו את החיים. מה ההבדל בין לשחק כמו ילד לבין התנהגות בעייתית? אליעד מסביר שיש פעולות שמותר לילד לעשות גם אם אדם מבוגר לא יעשה אותן. למשל, לשחק בבובות או להשתולל בבריכה זה לגיטימי, כל עוד זה לא פוגע באף אחד. אבל אם הילד עושה דברים שמזיקים לאחרים, או דברים שלא היו לגיטימיים גם לו היה מבוגר, יש להציב גבול חד וברור. כלומר, ...

גישור משפחתי, גישור במשפחה, גישור בין הורים לילדים, טיפים לגישור, איך לגשר? כיבוד אב ואם, כיבוד הורים, כבד את אביך ואת אמך, מריבות במשפחה, ילד לא מכבד את ההורים, לכבד את ההורים כיצד ניתן לגשר בין הורה לילד כאשר יש תחושת האשמה הדדית? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לגשר בין הורים לילדים כאשר יש תחושת אשמה הדדית ביניהם. הוא נותן דוגמה למקרה ספציפי שבו האב מאשים את הבן בכך שהוא לא ... תפיסתו לגבי מה שמגיע לו מהבן, הוא יוכל להתחיל להעריך באמת כל דבר שהבן כן נותן לו. האם האשמת הילד באמת מוצדקת, או שההורה מגזים? אליעד מסביר שהצעד הראשון הוא להבין האם האב מגזים בתיאור חומרת מצבו. הוא נותן ... על בנו כשהוא לא מסייע לו באופן מיידי בכל פעם שהוא חולה. איך להוריד את הלחץ של ההורה על הילד ולשפר את היחסים ביניהם? אליעד אומר שהדרך המרכזית להורדת הלחץ של האב מהבן היא להסביר לאב שהבן לא עובד ... או את נקודת המבט? אליעד מדגיש שהמטרה העיקרית של גישור משפחתי אמיתי היא לא בהכרח לשנות את ההתנהגות של הילד, אלא לשנות את נקודת המבט של ההורה לגבי מה שהוא מצפה מהילד. האב צריך להבין שהבן לא חייב לספק לו שירותים בדיוק כפי שהאב מצפה. ברגע שהאב יבין זאת, הוא יתחיל ... אם ההורה מרגיש שאתה מתנגד לעמדתו, הוא עלול להתבצר בעמדתו עוד יותר, מתוך פחד שאם הוא לא יאשים את הילד, הוא יצטרך להאשים את עצמו. לכן, אליעד מציע להראות להורה שאתה מבין אותו ומסכים איתו בשלב ראשון, ורק לאחר ... זאת, הוא פחות יפגע כאשר הבן לא עומד בציפיות שלו, וכתוצאה מכך היחסים ביניהם ישתפרו. איך לגשר בין הורים לילדים? הילד לא מכבד את ההורים, מה לעשות? גישור משפחתי ופתרון מריבות במשפחה איך לגרום לילדים לכבד את ההורים? מה לעשות כשההורה מאשים את הילד? כיצד לשפר את הקשר בין הורה לילד? האם הילדים חייבים לעזור להורים?

ילד לא רוצה ללמוד, איך להסביר דברים? מיומנויות תקשורת, חינוך ילדים, איך להסביר לילדים? איך לשכנע ילדים? שיטות חינוך, שיטות הוראה, לגרום לילד ללמוד, לגרום לילד לרצות למשהו, הדרכת הורים, חלק 1

איך לתת למישהו מוטיבציה? איך לעזור למישהו שאין לו חשק לכלום? איך לשכנע ילד לעשות משהו עם עצמו? הילד לא רוצה לעשות כלום, חרדת ביצוע, פחד מכישלון, הדרכת הורים, פחד להתחיל עם בחורה, איך ליצור מוטיבציה לעשייה? חלק ... תהווה איום על התפיסה החיובית הכללית של החיים. איך ליצור מוטיבציה לעשייה? איך להתמודד עם פחד מכישלון? איך לעזור לילד חסר מוטיבציה? חרדת ביצוע ופחד להתחיל? כיצד לתת מוטיבציה למישהו אחר?

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת ... לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור ... שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש ... טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את התפיסה הזאת לילד. הוא מזכיר את דברי רבי נחמן, האומר כי אדם לא יכול ללמד אחרים את מה שהוא עצמו טרם למד. ... שהקושי האמיתי הוא פנימי של ההורה, וככל שההורה יעמיק ויפתור את הדילמה הזו בתוכו, כך הוא יוכל לחנך את הילד בצורה מאוזנת יותר. כלומר, הפתרון הוא עבודה פנימית של ההורה עם עצמו, שתוביל להבנה עמוקה ואמיתית יותר של המציאות, בה הוא יוכל לחיות מתוך מושגי טוב ורע ועדיין לדעת שזה לא מחויב, וכך גם להסביר לילד. האם יש נזק בלחנך ילד לפי תפיסת אין הבדל מוקדם מדי? אליעד מציין גם אפשרות שהסברה מוקדמת מדי של אין הבדל יכולה לגרום לילד לאבד מוטיבציה ורצון לחיות, משום שאם אין שום דבר מחויב, הילד עלול להגיע למצב של אפתיה וחוסר עניין מוחלט ...

ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע האם ילדים באמת חייבים לרצות שהוריהם יאהבו אותם? אליעד כהן פותח בשאלה עקרונית לגבי יחסי הורים וילדים - האם באמת מחויב שילדים ירצו את אהבת הוריהם, או שזו רק התניה חברתית? הוא מסביר כי בהרבה טיפולים רגשיים, מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית ... מספיק אהבה. אליעד מציג את השאלה הבסיסית הזו על מנת לבחון את נכונותה ואת משמעותה בחיינו. האם זו חובה שילדים ירצו אהבה מההורים? לפי אליעד, לא מחויב שילד חייב לרצות שההורים יאהבו אותו. זהו מיתוס חברתי שנוצר מכיוון שיש אינטרס להורים להאמין שילדים חייבים את אהבתם, כיוון שזה נותן להורים תחושת משמעות ושליטה. הוא מביא דוגמה של אמא שמרגישה הכרח שילדיה יזדקקו לה, ולכן נוצר מצב שבו הילד מתחיל להאמין שהאהבה של ההורה היא דבר הכרחי וחשוב עבורו. אליעד מדגים את התלות הזו בילדים שרואים מישהו ברחוב עם סוכריה ומיד חושבים עליו כאבא או אמא, אך החברה מחנכת אותם להאמין שרק אנשים ספציפיים הם ההורים שלהם ושמהם הם אמורים לקבל את הטוב. התניה זו יוצרת מצב שילדים מפתחים תלות באהבת ההורים, ואם אהבה זו לא מגיעה, הילד מרגיש פגום. כיצד נוצרת הטראומה של ההורים שלי לא אהבו אותי? לדברי אליעד, ילדים שלומדים שהערך העצמי שלהם תלוי באהבת ההורים עלולים לפתח תחושות קשות אם אינם מקבלים את אותה אהבה. למשל, אם ... טוב, ייתכן וזה קשור להוריו שאמרו לו או גרמו לו להרגיש כך. הטראומה נוצרת מהתלות שנבנתה על בסיס המחשבה שהילד זקוק לאישור ההורים. אליעד מציע שכדי להשתחרר מהטראומה הזו, צריך לבצע תהליך של דמיון מודרך שבו האדם חוזר לזיכרון מהילדות שבו לא קיבל אהבה מההורים, ואז לדמיין מצב שבו לא אכפת לו האם הוא מקבל אהבה או לא. אם הילד יכול לדמיין סיטואציה כזו ולהרגיש שלם עם עצמו ללא הצורך באהבת ההורים, תחושת החוסר הזו נעלמת. האם כל המחשבות ... או לא מקשר באופן ברור בין המחשבות השליליות ליחס ההורים, הטיפול לא יהיה יעיל לגמרי, והבעיה עלולה להישאר. כיצד ילדים משתמשים בהורים שלהם כתירוץ לכישלונות? אליעד מציין כי במקרים מסוימים ילדים שלא מצליחים בחייהם, נוטים להאשים את ההורים בכך שהם לא לימדו אותם לחשוב בצורה נכונה, ולכן הם מרגישים שהם ... כועס ומתוסכל כי הוא מאמין שדרכי החשיבה של הוריו הן שגרמו לו לנזק בחייו. אליעד מוסיף כי לפעמים דווקא הילדים הם אלה שמחזקים את המחשבה של ההורים כאשמים, במיוחד כאשר הם נכשלים בחיים ומחפשים אשמים חיצוניים. הוא מדגיש שהאשמה הזאת לעיתים מגבירה את הכאב והטראומה, ומונעת מהילד להשתחרר מהדפוסים השליליים. מה המשמעות של תלות רגשית בהורים? אליעד חוזר ומסביר שילד שנולד אינו יודע בכלל מה המשמעות של הורים, ורק החברה יוצרת לו את התלות הזו. הילד לומד שהוא יכול לקבל אהבה רק מהוריו, וההתניה הזו יוצרת אצלו תלות רגשית. אם האהבה אינה מגיעה, זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי. כדי לטפל בכך, על הילד או המבוגר לחזור לאותם רגעים בילדותו שבהם הוא חש לא אהוב, וליצור מצב פנימי חדש שבו הוא לא תלוי באהבת ההורים. תהליך כזה יכול לשחרר אותו מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו. כיצד לשחרר את עצמך מדפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בילדות? אליעד מסכם שהמפתח לטיפול בריפוי הילד הפנימי הוא להכיר בדפוסי החשיבה השליליים שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ומבינים שהדפוסים אינם הכרחיים, ניתן לשחרר אותם. אם הקשר ... לבין אהבת ההורים לא ברור לאדם, המחשבות השליליות עלולות להמשיך, גם אם יטופלו האירועים הטראומטיים עצמם. טיפול בטראומה הורים וילדים הילד הפנימי אובדן אהבה מההורים ריפוי רגשי האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם? בהרבה טיפולים רגשיים יש תפיסה שהסיבה לקשיים רגשיים בחיים נובעת מהעובדה שההורים לא אהבו את הילד בצורה מספקת. נשאלת השאלה אם זה באמת נכון שילד צריך שההורים שלו יאהבו אותו כדי להרגיש טוב עם עצמו, והאם זה באמת מחויב שהילד ירצה שיאהבו אותו. אליעד מדבר על ההתניה החברתית, שבה מצופה מילד לקבל אהבה מההורים, ואם לא קיבל אותה, קיימת תחושה שמשהו נדפק בו. השאלה המרכזית היא האם מחויב לילד לרצות שההורים יאהבו אותו. מדובר כאן בהתניה של החברה, שנוצרת כבר מגיל צעיר - אם הילד לא מקבל אהבה מההורים, זה גורם לו להרגיש שאין לו ערך. השאלה הגדולה היא האם באמת על הילד לרצות את אהבת ההורים. האם ילד יכול לא לדאוג אם ההורים אוהבים אותו? בהמשך, אליעד שואל האם יכול להיות ילד שלא אכפת לו אם ההורים ...

איך לפתח את המוח לילדים? פיתוח החשיבה לילדים אוטיסטים, איך לטפל בילד סכיזופרני? אוטיזם ילדים, פיתוח מיומנויות חשיבה לילדים, איך לגרום לילד להיות חכם? איך לגדל ילדים חכמים? איך לפתח את החשיבה לילדים? איך לגדל ילדים מחוננים? איך לפתח את החשיבה אצל ילדים ואצל ילדים עם אוטיזם? כדי לפתח את החשיבה של ילד, בין אם מדובר בילד אוטיסט, ילד נורמלי, ילד שסובל מסכיזופרניה, או ילד עם הפרעת אישיות, צריך להבין תחילה שהשכל מתפתח על ידי מאמץ מחשבתי. אדם הופך לחכם יותר כאשר הוא מתאמץ לחשוב ולפתור בעיות. לכן, הדרך לפתח את החשיבה אצל ילדים היא ליצור עבורם מצבים שבהם הם נדרשים להפעיל את השכל ולחשוב כיצד להשיג מטרות שונות. איך מאמץ שכלי עוזר לילדים להיות חכמים יותר? המפתח העיקרי להתפתחות השכל הוא הצבת מטרות, משום שהשכל מתאמץ ומפתח יכולות חדשות בעיקר כאשר יש ... לשחק משחקי חשיבה. פעולות כאלה מפעילות את המוח ודורשות מחשבה מתמדת, ולכן מפתחות את החשיבה. מדוע חשוב להציב מטרות לילדים שרוצים לפתח את החשיבה שלהם? ילד שלא מציבים לו מטרות ברורות לא יפתח את החשיבה שלו מעצמו. ילד שיושב מול טלוויזיה כל היום או פשוט יושב ובוהה בקיר, בדרך כלל לא יפתח את השכל שלו. אומנם תיאורטית ... חשיבה גם מהסתכלות על קיר, אך רוב האנשים לא יצליחו בכך. לכן, אם אתם רוצים לפתח את החשיבה של ילד, חובה להציב לו מטרות שמחייבות אותו לחשוב. כיצד מציבים מטרות לילד אוטיסט או לילד שסובל מסכיזופרניה? כשמדובר בילדים עם קשיים מיוחדים כמו ילדים אוטיסטים או ילדים סכיזופרנים, יש להציב מטרות פשוטות ככל האפשר בתחילה. לדוגמה, אפשר להתחיל ממטרות בסיסיות כמו בוא תסדר את החדר, בוא תכין סלט או תנקה את הצלחת. מכיוון שפעולות אלו עלולות להיות מורכבות עבור הילד, יש לחלק אותן לחלקים קטנים וברורים יותר. למשל, ניקוי הצלחת יכול להתחלק לפעולות קטנות יותר: להרים את הצלחת לשים אותה בכיור לפתוח את הברז לקחת סקוץ ולנקות את הצלחת כך ניתן לוודא שהילד יוכל לבצע לפחות חלק מהפעולה ולהפעיל את מוחו בהדרגה. איך מתאימים את המטרות ליכולות של הילד? חשוב מאוד לדעת להתאים את המטרות ליכולות של הילד. אם המשימה תהיה קשה מדי, הילד עלול להירתע ולהימנע מחשיבה. לכן, יש לבחור משימות שמתאימות ליכולת הנוכחית שלו, לא קשות מדי ולא קלות מדי. עם הזמן ניתן להעלות את רמת הקושי בהדרגה כדי לעודד חשיבה מתקדמת יותר. לילדים נורמליים עם יכולות גבוהות יותר, ניתן להציב מטרות מורכבות יותר כמו משחקי חשיבה מתקדמים, תרגילי חשבון, או פעולות שדורשות ... משקולות פחות יעילות לפיתוח החשיבה, משום שהן דורשות בעיקר מאמץ פיזי. למרות שהן עדיין דורשות חשיבה, הפעולה תיעצר כאשר הילד יגיע לקצה היכולת הגופנית שלו, ולכן הן פחות מומלצות. במקום זאת, מומלץ להתמקד בפעילויות שכליות טהורות כמו חידות, פאזלים, תשבצים או פעילויות הדורשות אסטרטגיה. האם צפייה בטלוויזיה מפתחת את החשיבה של הילד? גם צפייה בטלוויזיה יכולה לפתח את החשיבה, אך רק בתנאי שהילד באמת מתעניין בתוכן ומנסה להבין אותו. אם הילד רק בוהה בטלוויזיה בלי לחשוב על התוכן, הוא לא יפתח את שכלו. כלומר, גם כאן החשיבות היא בהצבת מטרות ... לעסוק במשימות מאתגרות שכלית ולהמשיך להציב יעדים חדשים ככל שהיכולת השכלית מתפתחת. לסיכום, מהו המפתח האמיתי לפיתוח החשיבה אצל ילדים? המפתח המרכזי לפיתוח החשיבה הוא מאמץ שכלי שנוצר מהצבת מטרות ברורות. שכל של ילד או מבוגר מתפתח בדיוק כמו שריר בגוף: ככל שמאמנים אותו יותר במטרות מאתגרות שמתאימות לרמתו, הוא מתחזק ומתפתח בהתאם. פיתוח חשיבה יצירתית אצל ילדים איך השכל מתפתח? איך לגרום לילד להיות ילד מחונן? סכיזופרניה אצל ילדים משחקי חשיבה לילדים הצבת מטרות לילדים פיתוח החשיבה באמצעות מאמץ שכלי פיתוח חשיבה ...

הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה למה ילדים לא מקשיבים בשיעור? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה? וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את הילדים, ולהשתמש בזה באופן מתון ככל האפשר. כיצד להתמודד עם ההבדלים ברצונות של הילדים? בעיה מרכזית שאליעד מעלה היא שכל ילד מעוניין בדברים שונים. חלק רוצים לשחק כדורגל, אחרים בבובות או בפעילויות אחרות. לכן אי אפשר לתת פתרון אחיד שיספק את כולם. כפתרון הוא מציע שני רעיונות מעשיים: למצוא את המכנה המשותף - לאתר תחומים שרוב הילדים מעוניינים בהם ולשלב אותם בשיעור. לחלק את השיעור לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך. האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה? אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה (שב במקום!, אתקשר להורים!) או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת. למה ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם? אליעד כהן מסביר שילדים מסוגלים לעבור מריכוז מלא בדבר אחד לדבר אחר בקלות, כי הריכוז שלהם הוא רגעי ותלוי בחשיבות הרגעית שהם מייחסים לנושא. אם ילד עסוק מאוד במשחק ופתאום מישהו בא בצורה מאוד מחייבת ואומר לו לעשות משהו אחר, הילד יכול לשנות את תשומת הלב מיד, כיוון שהמחויבות שלו משתנה לפי מידת הוודאות והנחרצות של ההוראה. איך ליצור אצל הילדים עניין משותף ומחויבות? מורה הציגה מצב שבו ילדים רבים רוצים לעזור לה בכיתה, ואלו שלא מקבלים הזדמנות מרגישים מקופחים. אליעד מנתח את המצב ומסביר שהילדים רוצים לעזור מפני שכך הם מרגישים מוערכים וחשובים. הוא מציע שני פתרונות: יצירת משימה כיתתית גדולה שכל הילדים יכולים להשתתף בה. שימוש בשיטת תורנות - בכל שיעור ילדים אחרים יקבלו את ההזדמנות לעזור, כך שכולם ירגישו שיש להם ערך וזמן השתתפות מוגדר. אליעד מדגיש ששימוש בתורנות חייב להיות ברור לילדים, כך שכל אחד ידע שהתור שלו יגיע. האם יש פתרון מושלם לבעיה של חוסר הקשבה? אליעד מציין שאין פתרון מושלם וחד - משמעי שיספק תמיד את כל התלמידים. כל כיתה וכל ילד דורשים גישה שונה. לכן הוא מציע שילוב של מספר גישות: מציאת מכנה משותף לרוב הילדים. שימוש במשימות קבוצתיות ותורנויות. הפעלת סנקציות בצורה מינימלית. בניית שיעורים מגוונים שמתאימים לכמה שיותר סוגי עניין של ילדים. מה העקרונות המעשיים ליישום בכיתה? לסיכום, אליעד כהן מציע כמה עקרונות פרקטיים ליישום יומיומי: הפיכת הנושאים בכיתה למעניינים ולבעלי ערך עבור הילדים. שימוש בסנקציות מתונות ובדיקת האפקטיביות שלהן. תכנון משימות שמאפשרות לכל ילד להרגיש שהוא תורם לכיתה. הכרה בכך שילדים שונים דורשים גישות שונות והוראה גמישה. יצירת תחושת ערך ומחויבות אישית של כל ילד דרך השתתפות פעילה בשיעור. אליעד מסביר שתמיד יש למצוא את האיזון בין הגישה החיובית והנעימה (הגזר) לבין שימוש בגבולות ברורים ובמידת הצורך ענישה (המקל). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את הקשב, הכבוד וההשתתפות של הילדים בכיתה. איך לייצר קשב והתעניינות בכיתה? התמודדות עם רעש והפרעות של תלמידים שיטות חינוך מבוססות הקשבה וכבוד השימוש בסנקציות מול גישה חיובית איך לגרום לתלמידים להקשיב בשיעור? טיפים למורה חדש לניהול כיתה כיצד לשלב עניין בשיעורים בכיתה? למה ילדים לא מקשיבים בכיתה? בפתיחת השיחה, נשאלה שאלה כיצד אפשר לגרום לילדים להקשיב בכיתה מבלי להפעיל עליהם סנקציות ולצעוק עליהם. ...

... אובססיבית, אהבה אובססיבית, נמשך לאישה נשואה, נמשכת לגבר נשוי, קשר אובססיבי, משיכה חולנית, פדופיליה, סטיות מיניות, משיכה מינית, נמשך לילדים, טיפול בפדופיל, איך להוציא מישהו מהראש? איך לא להימשך למישהו? מה גורם למשיכה אובססיבית ואיך מפסיקים להימשך למישהו? אליעד ... את התכונה או ההישג הזה באופן עצמאי. ברגע שימלא את החוסר בעצמו, המשיכה האובססיבית תפחת משמעותית. מדוע פדופילים נמשכים לילדים ומה הסיבה הפסיכולוגית למשיכה זו? אליעד מסביר לעומק את הנושא הרגיש של פדופיליה, ומבהיר שפדופילים אינם נמשכים לילדים סתם כך, אלא נמשכים לתכונה ספציפית הקיימת בילדים, שהיא התמימות. פדופיל, לדבריו, מחפש אהבה ללא תנאים, כי הוא אינו מסוגל לאהוב את עצמו בצורה כזו. ילד בדרך כלל אינו שיפוטי ומסוגל לאהוב ללא תנאים, ולכן הפדופיל רואה באהבת הילד אליו השתקפות של אהבה עצמית ללא תנאים שהוא אינו מצליח להעניק לעצמו. אליעד מציין שהמשיכה לילדים אינה הגיונית ברמה הרציונלית, אך פסיכולוגית היא מבוססת על צורך עמוק לקבל אישור עצמי ללא תנאים. הוא מדגיש שאין ... בפעולה מינית, אלא ברצון פנימי עמוק יותר לקבל תחושה של אהבה טהורה ושלמה ללא תנאים. כאשר פדופיל נמצא עם ילד, בתפיסתו הילד אוהב אותו בצורה כנה וטהורה, משום שאין לילד שיפוטיות המוכרת למבוגרים. מה ההבדל בין משיכה מינית למשיכה רגילה? אליעד כהן מסביר שמשיכה מינית היא לרוב גרסה מוגזמת ... כלומר, המשיכה נובעת מהרצון להרגיש טוב יותר עם עצמך על ידי היותך דומה לאדם אחר. איך פדופילים מתחברים למשיכה לילדים? במקרים של פדופיליה, המשיכה בילדים נובעת לעיתים מרצון לתמימות ולחוויות של אהבה ללא תנאים. פדופילים יכולים להימשך לילדים כי הם רואים בהם דימוי לאהבה טהורה, נטולת שיפוטיות. הילד אוהב את עצמו באופן לא מותנה, וזה משהו שהפדופיל לא מצליח למצוא בעצמו. המחשבה היא שכאשר ילד אוהב אותו, זה כמו אהבה ללא תנאים כלפי עצמו. כיצד משיכה מינית נבדלת ממשיכה רגילה? משיכה מינית לעיתים קרובות ... לו משיכה מאוד מוזרה למישהו יש בו משהו שאתה רוצה, למה נגיד יש אנשים שהם פדופילים והם נגיד נמשכים לילדים לדוגמה מה הוא רוצה מה יש בילד, שנייה כי נגיד בילד בדרך כלל התשובה תהיה תמימות זאת אומרת ילד נגיד יש בו תמימות ואתה היית רוצה את התמימות הזאת לעצמך. עכשיו למה אתה תרצה להיות תמים מה ההיגיון ... אוהב את עצמך ואז יש לך בתת מודע מחשבה וואלה אבל אני לא אוהב את עצמי בגלל השיפוטיות שלי ילד אין לו שיפוטיות אז הוא היה אוהב אותי ואז אתה תחפש נגיד שילד יאהב אותך כי אז אם ילד אוהב אותך אז אתה אומר הוא באמת אוהב אותי כי הוא תמים הוא לא באמת חושב שאני לא מוצלח כי הוא עוד ילד לדוגמה. זאת אומרת שבעצם אתה נמשך לתמימות שבו כי אתה רוצה שתהיה לך את התמימות שלו, זאת אומרת אתה ... היכולת לאהוב אותך בלי תנאים נגיד שאתה לא אוהב את עצמך בלי תנאים אתה אוהב את עצמך עם תנאים והילד אוהב אותך בלי תנאים אז אתה רוצה את האהבה שיש כלפיך בלי תנאים שיש בו כלפיך שיהיה לעצמך, נגיד שהילד אוהב את עצמו בלי תנאים ואתה רוצה לאהוב את עצמך בלי תנאים זה אותו דבר, הרעיון שתמיד יהיה. ש: איך זה קשור על הילד כשאתה נמצא עם הילד אם אתה רוצה שהילד יאהב אותך. אליעד: אמרתי בילד יכולה להיות תכונה אופי שאתה רוצה את תכונת האופי הזאת לעצמך לדוגמה. ש: אוקי. אליעד: משהו יש בזה יש בו משהו שאתה רוצה לעצמך. ש: ומה עכשיו נגיד פדופיל בא והולך ונגיד מתעסק עם ילדים אז זה לא נגיד זוגיות כשהוא נמצא עם הבת זוג שלו אומר אם היא מצליחה אז כנראה שגם אני מצליח וכו, כאילו מה נגיד כשהוא עושה יחסי מין עם הילד אז כאילו הוא אוהב את עצמו כמו שהילד אוהב את עצמו? אליעד: הוא כשהוא נמצא עם בת זוג ולא משנה כמה היא אוהבת אותו זה יהיה עם תנאים ילד באופן יחסי אוהב אותך בלי תנאים כי אין לו שכל אז יש אנשים שרוצים שיאהבו אותם בלי תנאים ולכן הם נגיד נהיים פדופילים זה סוג של משיכה לא הגיונית. ש: כשהוא מקיים יחסי מין עם הילד הוא מרגיש שהילד אוהב אותו בלי תנאים? אליעד: כן. ש: איך אבל הילד מתנגד לו. אליעד: לא קודם כל הילד בדרך כלל לא מתנגד לו לא דיברנו על מישהו שאונס ילדים דיברנו על מישהו שהוא נמשך לילדים, לא מישהו שאונס אותם בסדר? ש: אוקי. אליעד: עכשיו בא נגיד נדבר על אונס בא נגיד שהוא אונס גבר ...

שעמום של ילדים, שעמום בחיים, למה משעמם? אושר יחסי, אושר מוחלט, תחושת מיצוי, תחושת שעמום אצל ילדים, איך לתגמל מורים? איך לתגמל ילדים? חינוך ילדים, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים מה גורם לשעמום אצל ילדים ואנשים? איך להתמודד עם שעמום? שעמום הוא תחושה שהאדם חווה כאשר הוא לא מוצא עניין במעשיו או בסביבתו. אליעד ... יכול להיווצר כתוצאה מכך שהאדם מיצה את הדבר בו הוא עוסק ולא מוצא בו עוד תועלת או עניין. למשל, ילד שמשחק במשחק במשך זמן מה, מגיע לנקודה בה הוא לא מוצא אותו מעניין יותר. הדבר נכון גם לגבי מבוגרים ... ההרגשה של מיצוי מתארת את מצב שבו האדם כבר לא מקבל יותר תועלת מהדבר שהוא עוסק בו. לדוגמה, אם ילד משחק במשחק במשך שעות והצליח להגיע להישגים, הוא עשוי להרגיש שהוא לא יכול להפיק עוד תועלת מהמשחק ולכן הוא ... קשורה לעובדה שהאדם לא מוצא ערך נוסף או אתגר בדבר שבו הוא עוסק. כיצד ניתן להתמודד עם שעמום אצל ילדים? שעמום אצל ילדים נוצר כאשר הם לא מוצאים אתגר או עניין במשחקים או בפעילויות שבהן הם עוסקים. אליעד מציע דרך להתמודד עם שעמום זה, על ידי הצגת אתגרים חדשים ומעניינים לילדים. למשל, אם ילד שיחק במשחק זמן מה והפסיק למצוא בו עניין, ניתן להציע לו לשחק בגרסה מורכבת יותר של אותו משחק או לשנות את כללי המשחק כך שהילד יוכל להרגיש אתגרים חדשים וימשיך להתעניין. מהו הקשר בין שעמום לבעיה מהותית של תחושת חסר? הבעיה המהותית היא תחושת ... אחר הדבר המושלם, אך אין באמת דבר כזה, ולכן השעמום תמיד ימשיך להתרחש. מהם האתגרים שיכולים ליצור עניין אצל ילדים? כדי ליצור עניין אצל ילדים, עליהם להתמודד עם אתגרים שמתאימים לרמתם. השעמום יכול להיגרם כאשר המשחק או הפעילות אינם מציבים אתגרים חדשים או רמות קושי הולמות. כאשר ילד חווה אתגרים גבוהים יותר, הוא עלול להתעניין יותר במשחק. לדוגמה, ילד שיתמודד עם אתגרים שנראים לו קשים יותר או שיצטרך להשקיע יותר מחשבה במשחק, ימצא את המשחק מעניין יותר. כיצד ניתן לתגמל ילדים ומורים? התגמול לא חייב להיות בכסף, אלא חשוב להתאים אותו לפי הערכים והתחומים החשובים לכל אחד. לדוגמה, אליעד מדבר על הצורך להבין את המוטיבציה של הילדים והילדים בדרך שהם רואים את העולם. אם נגיד לילד שהוא יכול לזכות בכסף על כך שיתאמץ, אנחנו עלולים להוריד את הערך של הגמול כי לילד לא יהיה אותו עניין מלהשקיע במשהו שהוא לא מוצא בו עניין אמיתי. מהי דרך החינוך הטובה ביותר? החינוך צריך להיות מותאם אישית לכל ילד. חשוב להבין את המוטיבציות של הילדים ולספק להם אתגרים, תחושת משמעות והנאה. ילדים לא תמיד צריכים להתמודד עם עונשים או גמול בכסף, אלא עם אתגרים שמרגישים להם משמעותיים ומספקים. למשל, אם ילד לא מוצא עניין במשחקים שיש לו, חשוב להבין מדוע זה קורה, ומה הדרך בה אפשר להניע אותו לפתח עניין ומשמעות במשחק או פעולה. מהו שעמום? מה גורם לשעמום? איך להתמודד עם שעמום אצל ילדים? מהו אושר מוחלט ויחסי? מהו מיצוי בחוויה? איך לתגמל ילדים ומורים?