הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדר איך אפשר לעזור לילד שמסתגר בחדר ולא עושה כלום? הורים רבים מתמודדים עם סיטואציה שבה הילד שלהם, לרוב בגילאי עשרים ומעלה, מסתגר בתוך חדרו, לא עושה שום פעילות משמעותית, מנותק מבחינה חברתית, ואפילו מתנהג בדיכאון. ... מינימלית ומסתכמת במשפטים קצרים כמו הכל בסדר, או עזבו אותי בשקט. אליעד כהן מציג את הבעיה ומדגים אותה דרך ילד בן 22, שמצופה ממנו להתנהג בהתאם לגילו אך בפועל נמצא במצב קשה של הסתגרות ודיכאון. ההורים מתמודדים עם רגשות אשמה ואכזבה עצמית, כי הם תוהים האם הם אשמים במצב הזה, מה שמוסיף לחץ עליהם ועל הילד. אליעד מדגיש כי הגישה המוכרת, שבה ההורה דוחף את הילד לעשות דברים או כופה עליו שינוי התנהגות, לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה אף להזיק ולגרום לילד להיסגר עוד יותר בתוך עצמו. האם הפתרון הוא לזרוק את הילד מהבית כדי שילמד לקח? אליעד מסביר שלמרות שלעיתים הורים חושבים לזרוק את הילד מהבית, הדבר לא תמיד נכון או מועיל. להיפך, לפעמים זה יכול להחמיר את המצב ולסכן את הילד. הוא נותן דוגמה למקרה שבו ילד שחווה טראומה בילדות (כגון חרם, פגיעה מינית או אירוע רגשי קשה) מסתגר כחלק ממנגנון הגנה. לילד כזה אין בדרך כלל כלים להתמודד עם המציאות שמחוץ לבית, והוצאה שלו בכוח יכולה להוביל אפילו לתוצאה טראגית כמו ... מסביר כי השאלה האמיתית להורה היא עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. אם ההורה מוכן אפילו לשבת שבעה על הילד, כלומר, מוכן שהילד יגיע למצב של סיכון חיים, זו נקודת הגבול. אך רוב ההורים לא מוכנים לכך, ולכן צריכים למצוא דרך אחרת לעזור. איך התקשורת בין ההורה לילד יכולה לשפר את המצב? הגישה שאליעד מציע מתחילה קודם כל בשינוי תפיסתי אצל ההורים עצמם. לדבריו, הצעד הראשון לעזרה לילד הוא לעזור להורה להפסיק להאשים את עצמו. אם ההורה חושב שהוא כישלון, הוא לא יוכל לעזור לילד כראוי. לדוגמה, הוא מביא מקרה של אב לילד אוטיסט שלא מוכן להכיר במצב של הילד, כי אז ירגיש שהדבר מעיד על כישלון אישי שלו. אב זה מתייחס לילד כאילו הוא בכוונה מציק לו או עושה דווקא, ומתכחש לכך שיש לילד בעיה אמיתית. אליעד מדגיש כי השלב הראשון בעזרה לילד חייב להיות שההורה יפסיק להאשים את עצמו, ויקבל את עצמו ואת הילד כפי שהם. מהי הגישה הפרקטית לטיפול בילד שמסתגר ומסרב לשתף פעולה? השלב הפרקטי הוא להתחבר אל הילד דרך הדבר שהוא כן עושה, ולא לנסות לשנות אותו בכוח. למשל, אם הילד רואה טלוויזיה כל היום, ההורה צריך לשבת איתו ולראות יחד איתו, בלי להעיר ובלי לנסות לחנך או להוכיח אותו. המטרה היא ליצור אמון בין ההורה לילד. אליעד מסביר שבדרך כלל הילד מסתגר כחלק ממנגנון הגנה לאחר שחווה טראומה רגשית, כמו חרם בבית הספר או אירוע אחר שגרם לו להרגיש פגיע. כאשר ההורה מנסה לשנות את הילד בכוח, הוא למעשה מאיים עליו ומגביר את תחושת האיום. לכן, חשוב להתקרב אליו בעדינות ולא להלחיץ אותו. לדוגמה, אם הילד מתעניין בטלוויזיה, ההורה יכול לשבת לידו ולראות איתו, מבלי להעיר או לבקר. באופן כזה, הילד מתחיל להרגיש שההורה אינו מאיים עליו ואינו שופט אותו. לאט - לאט, ההורה יכול להציע לעשות פעולות קטנות ופשוטות, כמו לפתוח חלון לאוויר, או לסדר מעט את החדר, אך לעולם לא באופן שיתפס על ידי הילד כניסיון להשתלט עליו או לשנות אותו בכוח. הוא מביא דוגמה מהסיפור מעשה בהינדיק של רבי נחמן מברסלב, שם החכם ...

הדרכת הורים לילדים לא מחונכים, איך לתקן טעויות בחינוך הילדים? איך להתמודד עם חינוך ילדים שגוי? איך לתקן את הטעויות שעשית בחינוך הילדים שלך? איך להתמודד עם ילד שלא קיבל חינוך נכון ושלא חונך בצורה נכונה? מה עושים אם הילד לא קיבל חינוך נכון? כאשר ההורים מבינים כי הילד שלהם לא קיבל את החינוך הראוי או חונך בצורה שגויה, עולה השאלה כיצד לתקן את המצב. אליעד כהן מדגיש ... רוצה ללמוד את השפה - הדרך היא להתחיל ללמוד, להמשיך ולהתמיד עד להשגת השינוי הרצוי. באותו האופן, גם כאשר הילד גדל בצורה שאינה נכונה, התיקון נעשה בהדרגה, בצורה איטית וסבלנית. איך לתקן טעויות שנעשו בעבר בחינוך הילדים? אליעד מסביר שכאשר ההורה שם לב שהילד שלו התעצב או גדל בצורה לא טובה, ראשית עליו להכיר בעובדה שהדבר כבר התרחש, ואין טעם להתייאש או להיכנס ... האחת לשנייה. השינוי חייב להיות מדורג, כמו אימון גופני או למידת שפה חדשה, שלב אחר שלב. מה עושים עם ילד שמפונק מדי או מפגין כפיות טובה? כאשר ילד גדל בסביבה בה קיבל הכל בלי מאמץ או דרישה כלשהי, וכתוצאה מכך הפך למפונק או לכפוי טובה, אליעד ממליץ להורים להכיר בכך שהבעיה היא שהם עצמם פינקו את הילד יתר על המידה, אולי מתוך רצון להעניק לו חום ואהבה. עכשיו, כשההורים רוצים לתקן את התוצאה, הם צריכים להבין כי גם כאן אין פתרון קסם. הפתרון הוא להפסיק לתת הכל ללא דרישה, וללמד את הילד להתאמץ קצת יותר. ההורה חייב להתחיל לדרוש מהילד לבצע משימות מסוימות או לקחת אחריות על פעולות מסוימות, גם אם זה קשה בהתחלה. מדובר בתהליך מתמשך שדורש הרבה סבלנות ואורך רוח. איך לעודד ילד לשנות הרגלים ולהתאמץ? אליעד כהן מציע להורים להתחיל לשוחח עם הילד, לתהות איתו יחד, לשאול אותו שאלות שמגרות את המחשבה וההתבוננות העצמית, כך שהילד יתחיל להבין בעצמו את הצורך בשינוי. הדגש הוא לא להכריח את הילד, אלא לנהל איתו דיאלוג מתמשך, סבלני ומעמיק. ההורה יכול לשאול שאלות שמובילות את הילד לחשוב בעצמו על תוצאות ההתנהגות שלו, על המניעים ועל ההשלכות של מעשיו. הדרך היא לגרום לילד להבין בהדרגה שכדי לקבל יותר, הוא צריך להתאמץ ולהשקיע יותר. כיצד לשנות את הגישה של הילד להורים ולסביבה? ילדים לעיתים מפגינים כעס או כפיות טובה כלפי הוריהם, במיוחד אם הם רגילים לקבל הכל בלי שום מאמץ מצדם. במקרה כזה, אליעד מסביר, ההורים צריכים לשנות את האופן שבו הם מגיבים להתנהגות הילד. עליהם ללמד אותו בהדרגה שהוא צריך להתאמץ ולתת משהו בתמורה כדי לקבל את מבוקשו. לדוגמה, אם ילד התרגל לקבל את כל מה שהוא מבקש בלי שום תנאי, ההורים יכולים להתחיל להציב תנאים ברורים יותר לקבלת פרסים או פינוקים, ולסייע לילד להבין שדברים לא מגיעים ללא מאמץ או ללא נתינה מצדו. האם קיימת נוסחה ברורה לתיקון טעויות בחינוך? אליעד מדגיש שאין נוסחה חד - משמעית לתיקון טעויות בחינוך. כל ילד הוא אינדיבידואל, ולכל משפחה יש את המאפיינים שלה. המפתח האמיתי, לדבריו, הוא הגישה ההדרגתית והסבלנית. ההורים צריכים לעבוד על עצמם ועל הילד, ליצור שיחות משמעותיות, להימנע מלחצים מיותרים, ולזכור שכל שיפור קטן הוא חלק מההתקדמות הגדולה. איך לתקן טעויות בחינוך? איך מתמודדים עם ילד לא מחונך? מה עושים כשהילד מפונק מדי? כיצד לתקן חינוך שגוי לילד? איך להפסיק לפנק את הילד?

ביטחון עצמי לילדים, איך לפתח ביטחון עצמי לילדים? למה ביטחון עצמי זה רע? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי של ילדים? איך לחזק ביטחון עצמי אצל ילד? איך לגרום לילד להיות עם ביטחון עצמי? למה ביטחון עצמי לילדים זה רע? פיתוח ביטחון עצמי למה ביטחון עצמי לילדים יכול להיות דבר רע? אליעד כהן טוען כי בניגוד לתפיסה הרווחת, ביטחון עצמי אצל ילדים הוא לא בהכרח דבר חיובי. למעשה, לדבריו, ביטחון עצמי הוא אחת התכונות השליליות ביותר, הגורמות לרבים להיכשל בתחומים שונים ... כאשר אדם מאמין בצורה מוגזמת ביכולות שלו, הוא עשוי לנהוג בחוסר זהירות. איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי אצל ילדים? במקום לנסות לפתח ביטחון עצמי באופן ישיר אצל הילד, אליעד כהן ממליץ ללמד את הילד לחשוב בצורה ביקורתית ומציאותית. במקום לומר לילד אתה צריך להיות בטוח בעצמך, יש ללמד אותו להבין ממה הוא חושש ולמה. לדוגמה, אם ילד פוחד ללכת למכולת לבדו, אין להגיד לו תהיה בטוח בעצמך, אתה יכול לעשות את זה, אלא יש לדבר איתו ... מציע לטפל בחוסר ביטחון עצמי היא דרך למידה והבנה של המציאות, ולא דרך חיזוק רגשי בלבד. יש לשאול את הילד מה אתה מפחד שיקרה? ולבחון ביחד איתו האם החשש אמיתי או מדומיין. לדוגמה, אם הילד לא מסתכל בעיניים כשהוא מדבר עם אחרים מתוך פחד, במקום לעודד אותו סתם להסתכל בעיניים, צריך להבין למה הוא מפחד מכך. אולי הוא חושש שיצחקו עליו, ואולי הוא חושב שהאדם שמולו יכעס. רק לאחר שהילד מבין ממה הוא באמת מפחד, אפשר להסביר לו בצורה הגיונית ומעשית האם יש סיבה אמיתית לחשוש או שמדובר בפחד לא מבוסס. איך ללמד ילד להתמודד עם פחדים ללא חיזוק הביטחון העצמי? אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת נוספת: ילד שמפחד לשחק משחק מחשב כי הוא חושש להפסיד. במקום לומר לילד שיהיה לו ביטחון עצמי ושהוא יכול להצליח, יש לעזור לו להבין את הפחד מהפסד. חשוב ללמד אותו שלא כל הפסד הוא אסון, ושהפחד עצמו גדול יותר מהמציאות. כאשר הילד מבין שהפחד שלו מוגזם ביחס למציאות, הוא מתחיל להתמודד עם סיטואציות בצורה מאוזנת יותר, ולא דרך ביטחון עצמי עיוור שיכול להוביל אותו לקבל החלטות שגויות. במילים אחרות, ההמלצה היא לא לפתח ביטחון עצמי אלא לפתח אצל הילד מודעות עצמית, חשיבה רציונלית והבנה מדויקת של המציאות ושל הסיכונים הכרוכים בכל פעולה. מהן הסכנות של ביטחון עצמי מוגזם אצל ילדים? אליעד כהן מציין כי ביטחון עצמי גבוה מדי גורם לילדים להתעלם מאזהרות, לזלזל בסכנות ולהתנהל בצורה לא אחראית. ילדים עם ביטחון עצמי מופרז עלולים לפתח התנהגות חסרת זהירות, להיכנס לעימותים מיותרים ולהיקלע למצבים לא נעימים, כי הם לא מעריכים נכון את הגבולות של עצמם ושל סביבתם. הוא מדגים זאת בכך שילדים ובני נוער רבים נפצעים או מסתבכים בגלל פעולות שביצעו מתוך ביטחון עצמי מופרז ולא מבוסס. הדבר נכון לא רק למצבים פיזיים, אלא גם למצבים חברתיים וכלכליים: ילד שמאמין בעצמו ללא בסיס יכול להתנהל בצורה חסרת אחריות גם בלימודים או ביחסים חברתיים, ופעמים רבות להיכשל דווקא בגלל ... הפתרון לחוסר ביטחון עצמי אינו ליצור ביטחון עצמי אלא לפתח יכולת חשיבה עצמאית, מודעות עצמית והבנת המציאות. רק כך הילד ילמד כיצד לקבל החלטות נכונות ומושכלות, ולא לפעול מתוך תחושת ביטחון עיוורת. איך לפתח ביטחון עצמי לילדים? למה ביטחון עצמי אצל ילדים זה רע? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי של ילד? האם ביטחון עצמי הוא דבר טוב? איך ללמד ילד לחשוב נכון? איך לחזק מודעות עצמית אצל ילדים?

הדרכת הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? כאשר הילד משתמש בסמים, בין אם מדובר בסמים קלים כמו מריחואנה או בסמים קשים יותר, חשוב להבין תחילה למה הוא בכלל עושה את זה. אליעד כהן מסביר שהמפתח האמיתי להפסקת השימוש בסמים הוא לטפל בשורש הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים מלכתחילה. הוא מדגיש ששימוש בסמים, אפילו שזה מזיק, מספק לילד תחושה טובה שמכסה על מצוקה פנימית או רגשית שהוא אינו יודע לפתור בכוחות עצמו. לכן, השאלה שצריך לשאול היא לא רק איך לגרום לילד להפסיק להשתמש בסמים, אלא למה הילד משתמש בסמים מלכתחילה ומה רע לו בחיים. למה הילד משתמש בסמים? הסיבה שילדים או בני נוער מתחילים להשתמש בסמים נובעת כמעט תמיד ממצוקה רגשית או נפשית שהם לא מצליחים להתמודד איתה בדרכים אחרות. אליעד כהן מדגים שאולי הילד לא מסתדר עם חברים, מתקשה להסתגל למציאות, חווה לחץ, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, או אפילו לא יודע לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, הילד פונה לסמים כי הם מספקים לו פתרון מהיר וקל להרגשה טובה, מרגיעה ומנחמת. במילים אחרות, הסמים הם כמו תרופה זמנית לבעיה עמוקה יותר שהילד לא מסוגל לפתור לבדו. איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? לפי אליעד כהן, הדרך היחידה שבאמת עובדת כדי להפסיק את השימוש בסמים, ובכלל זה במריחואנה או חשיש, היא טיפול בבעיה הרגשית שבגללה הילד פונה לסמים. כל דרך אחרת, כמו איומים או כפייה על הילד להפסיק לעשן, תיכשל בטווח הארוך. הוא מדגיש שגם אם הכפייה תעבוד לזמן קצר, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר, כמו הפרעות נפשיות חדשות, כיוון שהילד נשאר ללא הפתרון הזמני שהיה לו לסבל הפנימי. מדוע פתרונות כמו כפייה להפסיק לצרוך סמים לא יעילים לאורך זמן? ... אם נסיר את חוסם העורקים בלי לטפל בפצע, האדם עלול לדמם למוות. כך גם במקרה של סמים: אם נפסיק לילד את השימוש בסם בלי שטיפלנו בגורמים לסבל שלו, הבעיה רק תחמיר, וייתכן שיגיע למצב נפשי קשה יותר ממה שהיה לפני כן. איך אפשר לפתור את הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים? הפתרון, לפי אליעד כהן, הוא בראש ובראשונה זיהוי ברור של הסיבות הרגשיות שהובילו את הילד להשתמש בסמים. צריך לקחת דף, לרשום מה לדעתנו קשה לילד, אילו בעיות יש לו עם עצמו, במה הוא לא מצליח להסתדר, ולהתמקד בלתת לו כלים אמיתיים לחיים. כלים אלה ... לחשוב באופן הגיוני, לקבל החלטות בצורה נכונה, להתמודד עם אתגרים, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות שלם עם חייו. ברגע שהילד ילמד לפתור את הבעיות הרגשיות שלו וירגיש טוב בלי תלות בסמים, הוא יפסיק לצרוך אותם באופן טבעי. מה תפקיד ההורים בפתרון ההתמכרות של הילד לסמים? אליעד כהן טוען שזו האחריות של ההורים ללמד את ילדיהם להתמודד נכון עם החיים. הוא מדגיש שהורות אמיתית איננה מסתכמת רק בדאגה פיזית כמו אוכל, ביגוד או קורת גג, אלא גם בחינוך רגשי ונפשי. לפי דבריו, אם ילד משתמש בסמים זה אומר שההורים לא העניקו לו את הכלים הרגשיים והנפשיים להתמודדות נכונה עם החיים. ההורים חייבים להבין שהילד זקוק להשקעה נפשית ורגשית מצידם, ולא רק חומרית. כהורים, עליהם לקחת אחריות מלאה ולעזור לילד ללמוד כיצד להרגיש טוב עם עצמו בלי להזדקק לסמים. מה קורה אם מפסיקים את צריכת הסמים בלי לפתור את הבעיה הרגשית? אליעד כהן מזהיר שאם נפסיק לילד את השימוש בסמים בלי לפתור את הבעיה הרגשית, ייתכן שהילד יחווה מצוקה נפשית גדולה יותר מזו שהייתה לו קודם. הוא נותן דוגמה לאנשים שנכנסו להפרעות נפשיות לא רק בגלל ... להשתמש מלכתחילה. הפתרון האמיתי חייב להיות טיפול עמוק בבעיה המקורית, אחרת המחיר יהיה גבוה יותר בטווח הארוך. איך להבטיח שהילד יפסיק את השימוש בסמים לצמיתות? הדרך היחידה שמבטיחה פתרון לצמיתות, לפי אליעד כהן, היא לטפל בבעיה הנפשית או הרגשית מהשורש. כאשר הילד יוכל להתמודד עם החיים, להרגיש טוב, לפתור בעיות ולקבל החלטות נכונות, הוא לא יזדקק יותר לסמים כאמצעי לרגיעה או ... אחר, שלא מתייחס לעומק הבעיה אלא רק לתסמינים שלה, לא יהיה אפקטיבי בטווח הארוך. איך להפסיק עישון סמים? למה ילדים משתמשים בסמים? איך להתמודד עם ילד מעשן מריחואנה? האם כפייה עוזרת להפסיק סמים? בעיות נפשיות מהפסקת סמים איך לעזור לילד מכור לסמים? מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? מה לעשות כשהילד עושה סמים? מה לעשות כשהילד צורך סמים? מה לעשות כשהילד מעשן סמים? מה לעשות כשהילד משתמש במריחואנה? מה לעשות כשהילד צורך מריחואנה? מה לעשות כשהילד מעשן מריחואנה? איך להגיב ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך ... אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר ... חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי ... שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, ...

הדרכה להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא אומרת כי זה מגעיל אותי, לשאול ... את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת יסוד נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה באמת מגעיל, או שזה רק נראה לה מגעיל? אולי הטעם דווקא טעים לה, ורק המראה מפריע לה? ככל שהילד לומד לשאול את עצמו שאלות אלו, הוא יוכל להירגע ולהתמודד טוב יותר עם מצבים בהם דברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהוא רוצה. איך לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לתקשר בנחת? כאשר הילדה צועקת בגלל משהו שמפריע לה, ההורה צריך לשאול אותה באופן ישיר: למה את צועקת? מה המטרה של הצעקה? ולגרום ... זה בשבילך? כך היא לומדת שיש דרכים אחרות לתקשר את מה שהיא רוצה, מלבד צעקות. אליעד מדגיש שההתנהגות של הילד נובעת לעיתים מהתניה שלמד בבית - שהדרך להשיג תשומת לב היא לצעוק. אם ההורים מגיבים לצעקה באופן שבו הילד מקבל את מבוקשו, הוא ילמד להמשיך לצעוק. לכן, חשוב ללמד אותו לתקשר בצורה רגועה ולגרום לו להבין שדווקא התנהגות בוגרת ושקטה תביא לו תוצאות טובות יותר. איך ההורים יכולים לפתח אצל הילדים התנהגות בוגרת ואחראית? אליעד כהן מסביר שהמטרה היא לא רק להנחות את הילד איך להתנהג, אלא לגרום לו להבין בעצמו מה כדאי לו לעשות. במקום להגיד לילד תעשה ככה וככה, על ההורה לשאול אותו שאלות מכוונות שיביאו אותו להבין את ההיגיון מאחורי הדברים. כך הילד יבין לבד מה עליו לעשות ולא יצטרך שיזכירו לו שוב ושוב. לדוגמה, במקום להגיד לילדה תוציאי את הקטשופ מהצלחת, אפשר לשאול אותה: מה את רוצה שיקרה? ואז היא תענה שלא יהיה קטשופ בפסטה. בשלב הבא, לשאול אותה: ואיך אפשר לעשות את זה? אולי תוציאי את זה בעצמך? אולי תבקשי בנחת? כך הילד לומד לחשוב לבד, לפעול בצורה עצמאית ולתקשר באופן רגוע ובוגר. איך להימנע ממניפולציות בתקשורת עם הילדים? אליעד כהן מזהיר ...

הפרעות למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך ... משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו ... כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ... פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה איך ללמד ילד אוטיסט לכתוב? למה הילד לא מצליח לכתוב?

הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים מה לעשות כשהילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כאשר ילד אומר לא בא לי או לא רוצה, הוא מבטא חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. על מנת להתמודד עם מצב ... מסביר שיש להקפיד על גישה נכונה, שמתבססת על מספר שלבים ברורים ומוגדרים. המטרה היא לשמור על מערכת היחסים עם הילד חיובית, תוך כדי עידודו לשתף פעולה באופן טבעי ולא מאולץ. למה הילד מתנגד ואומר לא בא לי יותר מאדם מבוגר? אליעד כהן מסביר שילדים מתנגדים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים בגלל שהם נאלצים לבצע הרבה משימות שלא בא להם לעשות במהלך היום. כשהם כבר ... בא לי, הם נאחזים בהזדמנות זו להרגיש עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון והקריטי בהתמודדות עם התנגדות הילד הוא לשדר לו אהבה ללא תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ופתוח יותר. איך לנהל שיחה עם הילד כשהוא אומר לא בא לי? לאחר ששידרתם אהבה ללא תנאים, השלב הבא הוא לנהל שיחה פתוחה ומכילה עם הילד. בשיחה זו, אליעד מציע לשאול שתי שאלות חשובות: לשאול את הילד בצורה נעימה ולא מאשימה: למה לא בא לך לעשות את זה? המטרה היא להבין את נקודת המבט של הילד ולהעניק לו תחושה שיש מקום להביע את עצמו ללא חשש מביקורת או ענישה. השאלה השנייה, אם הילד מתקשה להסביר או אומר לא יודע, תהיה: אז מה אם לא בא לך? האם אתה תמיד עושה רק מה ... לפעמים יש לבצע משימות גם כשלא מתחשק לנו. איך מתמודדים עם תשובות כמו אני עייף או תירוצים דומים? במידה והילד עונה לא בא לי כי אני עייף, אליעד כהן ממליץ לבדוק עם הילד בצורה הגיונית האם הוא באמת עייף או שהוא פשוט בוחר להשתמש בעייפות כתירוץ. ניתן לשאול: אם אתה עייף, איך יש לך כוח לשחק בטלוויזיה או לעשות דברים אחרים? אולי אפשר לסדר לפני שתהיה עייף?. כך מלמדים את הילד להפריד בין תחושת העייפות הכללית לבין הרצון או חוסר הרצון לבצע פעולה ספציפית. מה עושים אם הילד לא יודע להסביר למה הוא לא רוצה? אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא לא רוצה לעשות משהו, ניתן להציג לו שאלות שמבהירות את ההיגיון מאחורי הדרישה. למשל, אליעד מציע לשאול את הילד: מאיפה הגיעו הצעצועים שלך? מישהו עבד בשביל להביא לך אותם. גם אני עושה לפעמים דברים שלא בא לי כדי שיהיה לך טוב. אולי גם אתה יכול לעשות משהו שלא בא לך כדי לעזור?. שאלות אלו מאפשרות לילד להבין את הקשר בין המאמץ והתוצאה, ומעודדות אותו להתבונן בצורה הגיונית יותר על המשימות שהוא מתבקש לבצע. האם הגישה הזו מתאימה גם למבוגרים או מצבים אחרים? אליעד כהן מדגיש שהגישה הזו אינה מוגבלת לילדים בלבד, אלא מתאימה לכל סוג של אינטראקציה אנושית, כמו למשל בשיווק ללקוחות או בזוגיות. כאשר אדם מבוגר אומר לא ... של כפייה או לחץ, מה שמגדיל את הסיכוי שהאדם יבחן שוב את החלטתו ויהיה פתוח יותר לשינוי. איך מסייעים לילדים לפתח חשיבה ביקורתית והגיונית? אליעד כהן מציין שאחת הבעיות המרכזיות אצל ילדים היא שהם אינם רגילים לחשוב על הסיבות שמאחורי הרצונות או ההתנגדויות שלהם. הוא ממליץ לעודד את הילד לשאול את עצמו: למה אני רוצה את זה? למה זה כיף לי, ולמה משהו אחר לא כיף לי?. בעזרת שאלות אלו, הילד לומד להפעיל את ההיגיון שלו ולפתח מיומנות של חשיבה ביקורתית, שתסייע לו לא רק עכשיו אלא לאורך כל חייו. ... ביותר שאליעד כהן מדגיש הוא התחלת השיחה באהבה וקבלה ללא תנאים. גישה זו מאפשרת לפתוח דיאלוג אמיתי וכנה, בו הילד או האדם המבוגר מרגיש בטוח להסביר את עמדתו. רק מתוך מקום כזה של ביטחון ואהבה, אפשר לעבור לשלב הבא ולהגיע לפתרונות מעשיים ויעילים. חינוך ילדים הדרכת הורים איך לדבר עם הילד? איך לחנך ילד? הילד לא רוצה לסדר את החדר איך להתמודד כשהילד לא מקשיב? הדרכה להורים איך לשוחח עם ילד איך להתמודד כשילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות ...

מוטיבציה לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? איך לנסח משפטי מוטיבציה? איך לגרום לילד לחשוב חיובי? הדרכת הורים האם משפטי מוטיבציה חיוביים תמיד מועילים לילדים? שימוש במשפטי מוטיבציה חיוביים לילדים יכול לחזק את ביטחונם העצמי ואת הערך העצמי שלהם, אך חשוב להקפיד שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. משפטים שמגזימים ביכולות הילד, כמו אתה סופרמן ואתה יכול לעוף באוויר, עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה. ילד שישמע זאת עשוי להרגיש טוב לזמן קצר, אך כשינסה ויכשל, הוא יחווה נפילה כואבת בביטחון העצמי שלו. מצד שני, גם אמירות שמצמצמות את היכולת האמיתית של הילד או שמציגות אותו כמוגבל ללא צורך, עלולות להזיק לו ולמנוע ממנו להתפתח. לכן, הדרך הנכונה היא להימנע משני הקצוות: לא להפריז בשבחים מוגזמים ולא להמעיט בערכו של הילד. משפטים מאוזנים כמו תן לעצמך צאנס להצליח או בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול הם המשפטים הנכונים לשימוש, מכיוון שהם אינם יוצרים ציפייה לא מציאותית ולא מלחיצים את הילד, אלא מעודדים אותו להתנסות ולגלות את יכולותיו האמיתיות. איך לעודד ילד שחושש מכישלון במבחן? כאשר ילד חושש מכישלון במבחן, נטיית ההורים היא לומר לו משפטים כמו אתה בטוח תצליח. הבעיה עם המשפט הזה היא, שאם הילד ייכשל בסופו של דבר, הוא יאבד אמון גם במשפטים הללו וגם בעצמו. הכישלון לאחר משפט מוטיבציה כזה עלול לגרום לו לחשוב שהוא חסר יכולת לחלוטין, וההשלכות עשויות להמשך גם לפעמים שבהן באמת תהיה לו יכולת להצליח. הילד פשוט יפסיק לנסות מחשש לחוות שוב כישלון. הגישה הנכונה היא לעודד את הילד בעזרת משפטים מציאותיים וחיוביים שמעודדים מאמץ והתנסות, ללא הבטחת הצלחה ודאית. דוגמאות למשפטים כאלה הן: תן לעצמך צאנס להצליח. ... משנה מה היה עד עכשיו, תמיד אפשר להשתפר. בוא תגלה את היכולות האמיתיות שלך. כיצד לבנות ביטחון עצמי אצל ילד שמקבל ציונים נמוכים? כאשר ילד מקבל באופן עקבי ציונים נמוכים, חשוב להדגיש לו שהמצב הקיים אינו חייב להישאר לנצח. המטרה היא לשכנע אותו שלמרות ... הצלחת, זה לא אומר שלא תצליח בעתיד. חשוב להימנע ממשפטים שעלולים ליצור לחץ או תחושה של שיפוט שלילי על הילד, ולהדגיש שהמאמץ וההתנסות חשובים בדיוק כמו התוצאה הסופית. מדוע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים מזיקים לביטחון העצמי של ילדים? ילד ששומע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים, כמו אתה יכול הכול, עלול לאמץ אותם לזמן קצר. אך כשהוא ייתקל במציאות המנוגדת להבטחה הזו, הביטחון שלו ייפגע משמעותית. לדוגמה, ילד ששמע אתה בטוח תצליח במבחן ובסוף נכשל, עלול להסיק שהוא לא מספיק טוב ושאין לו את היכולת להצליח בעתיד. ההשפעה המצטברת של המשפטים הלא מציאותיים על הילד היא שהוא עלול להפסיק לנסות ולהתמודד עם אתגרים חדשים, גם כאשר יהיו לו הכישורים והיכולת להצליח. סיפור הפיל הוא ... החל ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים שהוא האמין בהם, שהובילו לכישלון ואיבוד האמון העצמי. מהי הדרך הנכונה לנסח משפטי מוטיבציה לילדים? כדי להימנע מהנזקים שעלולים להיגרם ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים, חשוב לנסח משפטים שמעודדים את הילד להתמודד ולהתנסות, אך אינם מבטיחים הצלחה מראש. הניסוח צריך לעודד התפתחות אישית, מאמץ וחקר עצמי, בלי ליצור לחץ או ... לנסות עוד פעם אחת. משפטים מסוג זה הם הדרך הנכונה לחיזוק הביטחון העצמי, לחשיבה חיובית ולבניית הערך העצמי של ילדים בצורה ארוכת טווח ובריאה, כי הם יוצרים תחושת אמון עצמי בלי לייצר אכזבות מיותרות. מוטיבציה לילדים ביטחון עצמי לילדים ערך עצמי לילדים איך לעודד ילדים? הדרכת הורים לילדים מפחדים האם כדאי לעודד ילד במשפטים חיוביים גם כשהם לא נכונים? לעודד ילד בעזרת משפטי מוטיבציה חיוביים זה דבר טוב, אבל חשוב שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. לומר לילד שהוא סופרמן ויכול לעוף באוויר אולי יחזק לו לרגע את הביטחון, אך ברגע שהוא ינסה וייכשל, זה יהרוס לו את הביטחון העצמי באופן מוחלט. מנגד, לומר לילד שהוא מוגבל או שאינו יכול לעשות משהו שהוא כן יכול, גם זה בעייתי, כי זה מגביל את הפוטנציאל שלו. ... להימנע משני הקצוות - לא לשבח באופן מוגזם ושקרי, וגם לא להקטין או להגביל אותו שלא לצורך. איך לעודד ילד שפוחד מכישלון במבחן? כאשר ילד מפחד להיכשל, המשפט אתה בטוח תצליח אינו פתרון נכון, כי אם הוא ייכשל בפועל, הוא עלול לאבד אמון לא ... במשפטי העידוד שנאמרו לו, אלא גם בעצמו ובסביבה. משפט כזה אומנם נותן ביטחון רגעי, אבל יוצר לחץ וסטרס סמוי. הילד לומד שאם אמרו לו שהוא בטוח יצליח ובכל זאת נכשל, אז אולי הוא באמת חסר יכולת, והאמון שלו נפגע קשות. מצב כזה עלול לגרום לכך שבעתיד, גם כשהילד יוכל להצליח באמת, הוא כבר לא ינסה כלל, מחשש לחוות שוב כישלון כמו בפעמים הקודמות. הדרך הנכונה היא להשתמש ...

הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח ... המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר ... הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה ... לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, הוא גם יוצר עימות, והוא גם לא תמיד עובד, והוא גם מיותר. כי יש דרך ממש פשוטה, לגרום לילד להתבגר ולחשוב בצורה בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, אפשר לעשות ...