... יחסים בין אישיים, למה מישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת? מערכות יחסים במשפחה, למה מישהו לא מכבד אותך? למה מישהו מתנהג בצורה מסוימת? יחסי הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, יחסים זוגיים, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת למה ההורים כועסים שהילדים מתנהגים כמו ילדים? אחת המריבות הנפוצות ביותר בין הורים לילדים היא הטענה של ההורים כלפי ילדיהם על כך שהם מתנהגים בצורה ילדותית ולא בוגרת. ההורים מתוסכלים ומביעים כעס כאשר הילד מתנהג כילד ולא כפי שההורים מצפים מאדם בוגר. הורים רבים שואלים את עצמם: למה הילד שלי מתנהג בצורה לא בוגרת? או למה הוא מתנהג בצורה ילדותית?. מבחינת ההורים, ישנה ציפייה שהילד יתנהג בבגרות מסוימת, וכאשר זה לא קורה, הם מביעים אכזבה ותסכול. מנגד, התלונה הנפוצה ביותר מצד הילדים היא שההורים מתייחסים אליהם כמו אל ילדים קטנים ולא כמו אל אנשים בוגרים. ילדים מתוסכלים מכך שההורים מנהלים אותם, מחליטים עבורם, אומרים להם מה לעשות, מגבילים את חופש הפעולה שלהם ולא מאפשרים להם להתנהל בעצמאות מלאה. הטענה של הילד היא: אני לא ילד, אני בן אדם בוגר, תפסיקו להתייחס אליי כאל ילד קטן. מהי הסתירה בהתנהגות ההורים? אליעד כהן מסביר שהבעיה נובעת ממסרים סותרים שההורים מעבירים לילדיהם. ההורה מתייחס אל הילד כמו לילד כאשר זה מתאים לו, וכמו לבוגר כאשר זה נוח עבורו. לדוגמה, ההורה עשוי לפנק את הילד, להעניק לו זכויות מיוחדות, לדאוג לו ולתמוך בו ללא תנאים רק משום שהוא ילד. ההורה עושה דברים רבים למען הילד שלא היה עושה עבור אדם בוגר, כמו לדאוג לו יתר על המידה, לספק לו כסף, להקל עליו מטלות שונות ועוד. אבל כאשר ההורה דורש מהילד להתנהג בבגרות, הוא פתאום כועס על כך שהילד מתנהג כמו ילד. הסתירה הזו יוצרת בלבול אצל הילד. ההורה לא יכול מצד אחד להעניק לילד זכויות מיוחדות כילד, ומצד שני להתלונן כשה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך ... ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם ... לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת ... הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים דורשים מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו. ובפרט ילדים מתבגרים, שהם בדיוק בשלב, שבו, הם כ

... נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר ... המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא ... לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה ... ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה? שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין ... אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות. כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד? אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה ...

... חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל ... מהם, שכן ההתנהלות הנכונה היא קריטית להצלחת ההתמודדות עם החרם. למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד, היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה ... ולהבין שזה לא מאורע שיש להתרגש ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם המבוגרים ... באים כדי לעבוד, ולא בהכרח כדי להיות אהובים על ידי כולם. רעיון זה חשוב להעביר גם לילדים : בית הספר הוא מקום ללמוד ולהתפתח, ולא בהכרח מקום שבו כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין לפגוע בו. אנשים נוטים לפנות לעבר ילדים שמפגינים חולשה או רגישות גבוהה יותר, בעוד שילדים שמפגינים ביטחון עצמי נהנים פחות מהתסכול של התוקפים. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם האמיתי, ... בהפיכת עצמך לחבר טוב יותר. כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה החשובה ביותר במצבים כאלה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על המצב ולפעול לשיפור עצמי במקום לחכות שמישהו אחר יתערב. במקום להתמקד במה אחרים עושים או לא עושים, הילד לומד להתמודד עם המציאות ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו ...

... של בעלי חיים, אושר של תינוקות, אושר של ילדים, האם בעל חיים מאושרים? האם תינוקות מאושרים? אושר של אנשים מתים, אין שכל אין דאגות, לחזור להיות ילד, טוב ורע של בעלי חיים, טוב ורע אצל ילדים, בלי רע אין טוב, האם ילדים מאושרים? האם בעלי חיים וילדים מאושרים יותר מבני אדם? אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על בעלי חיים או ילדים וחושבים לעצמנו שהם יותר מאושרים. כאשר אנשים מסתכלים על בעל חיים, למשל כלב או חתול, הם מתפעלים מכך שהוא נראה רגוע ושקט, ונראה שאין לו דאגות. באותה מידה, כאשר מסתכלים על ילד שישן בשקט בלילה, מתפעלים מכך שהוא נראה כל כך שליו ומאושר. השאלה שנשאלת בהרצאה היא: האם בעלי חיים וילדים באמת מאושרים יותר מבני אדם, ואם כן, מדוע? למה נראה לנו שבעלי חיים וילדים מאושרים יותר? הסיבה המרכזית שבעלי חיים או ילדים נראים מאושרים יותר היא שיש להם פחות שכל. פחות שכל פירושו פחות דאגות, כי הם לא עושים חישובים מסובכים, לא רואים רחוק קדימה ולא חושבים על העתיד הרחוק. לדוגמה, בעל חיים לא יחשוב מה יקרה בעוד עשרים שנה, לא ידאג לפנסיה, ולא יחשוב על דברים שעלולים להשתבש בעתיד הרחוק. לכן, בעלי חיים וילדים נראים לנו שלווים יותר, פשוט כי אין להם מחשבות מטרידות על העתיד הרחוק. האם פחות שכל מביא בהכרח ליותר אושר? אליעד כהן מדגיש שהעובדה שיש פחות שכל לא אומרת ... כמו בן אדם, יכול להיכנס לחרדות ודאגות רבות בגלל חשיבה על העתיד ועל דברים אפשריים שעלולים להשתבש. מצד שני, הוא גם יכול ליהנות מדברים שבעל חיים או ילד לעולם לא יוכלו ליהנות מהם. למשל, בן אדם יכול להתלהב מכך שהוא חוסך לפנסיה, וליהנות מהמחשבה שיהיה לו כסף כשיהיה זקן. לעומת זאת, ילד או בעל חיים לא מסוגלים בכלל לחשוב על זה ולכן לא יכולים לחוש את אותה שמחה. מהו המחיר של שכל ומודעות? אליעד כהן מתאר זאת כעסקת חבילה: אם יש לך יותר שכל, יש לך ... ואומר: האם מת בבית קברות מאושר יותר מאדם חי? האם שולחן או קיר מאושרים יותר? ברור שלא, הם פשוט לא מרגישים כלום. בדיוק באותו האופן, בעל חיים או ילד, שהיכולת הרגשית שלהם מוגבלת יותר, אינם מאושרים יותר אלא פשוט חווים פחות רגשות - פחות טוב ופחות רע. האם כדאי לחזור להיות ילד או בעל חיים כדי להיות מאושר? אליעד כהן מסביר שהרצון להיות כמו בעל חיים או לחזור להיות ילד הוא למעשה רצון לסוג של מוות רגשי. מדוע? מכיוון שזהו מצב שבו אתה מרגיש פחות ופחות רגשות, גם שליליים וגם חיוביים. אם ניקח את זה לקיצוניות מוחלטת, מצב שבו לא ... ואפילו שמחות גדולות. כל זה אינו ידוע בוודאות. אך בנקודת המבט הנוכחית שלנו, המוות נתפס כהיעדר מוחלט של רגשות ושל חוויות, וכך גם מצב של בעל חיים או ילד - פחות רגשות, פחות מודעות, אך גם פחות חוויות חיוביות. מהו הפתרון האידיאלי לאושר אמיתי? אליעד אומר שרוב האנשים היו רוצים פתרון אידיאלי שבו הם יוכלו להיות מאוד ... בכלל. אבל לדעתו, זו כבר סוגיה אחרת לחלוטין, והיא נושא נפרד שלא נכנס לעומק בהרצאה הזו. מה שהוא מדגיש בסיכום הוא שאין שום היגיון לקנא בבעל חיים או בילד כי המצב שלהם לא באמת טוב יותר. הם אולי נראים פחות מוטרדים אך גם נהנים הרבה פחות. לסיכום: האם בעלי חיים וילדים מאושרים? אליעד מסכם שבעלי חיים וילדים אינם באמת מאושרים יותר מבני אדם. הם פשוט פחות מוטרדים, אך גם פחות נהנים ופחות מסוגלים להתרגש. זו עסקה שלמה, וככל שהשכל והמודעות עולים, כך יש יותר יכולת ליהנות, אך גם יותר יכולת לסבול. לרצות להיות במצב של בעל חיים או ילד זה בעצם לרצות להפסיק להרגיש באמת, וזה סוג של מוות רגשי או חוסר תחושה מוחלט. לכן, אין טעם לקנא במצב כזה, ויש להבין את הערך והמשמעות האמיתיים של חיים מלאים, הכוללים גם את הטוב וגם את הרע, גם את השמחה וגם את העצב. האם בעלי חיים מאושרים? האם ילדים מאושרים? מה קורה אחרי המוות? אין שכל אין דאגות לחזור להיות ילד אושר של תינוקות טוב ורע אצל בעלי חיים ...

... איך לגרום למישהו לחשוב בהיגיון? איך לפתח את השכל של מישהו אחר? איך לגדל ילד חכם? איך לפתח את השכל של הילד שלך? ללמוד לחשוב איך אפשר לגרום למישהו להיות ... חכם. לפי אליעד כהן, חכם הוא אדם שחושב בהיגיון. לכן, אם רוצים לגרום לילד, בן זוג, עובד או כל אדם קרוב לחשוב בצורה חכמה ... היא הבסיס לחשיבה הגיונית. כדי להמחיש את זה, הוא מביא דוגמה מפורטת של ילד שחזר מבית הספר וטוען שהוא כועס משום שצחקו עליו. איך ללמד חשיבה הגיונית דרך דוגמה של ילד כועס? השלב הראשון שאליעד כהן מציע הוא להתמקד במה שמעניין את הילד, במקרה הזה, הכעס שלו. הילד מספר שהוא כועס כי צחקו עליו. כאן יש לנו מצב קלאסי של סיבתיות: - הסיבה: צחקו עליו. - התוצאה: הילד כועס. אליעד מונה ארבע שאלות ספציפיות שצריך ... כועס? אולי הוא רק חושב שהוא כועס? אליעד מסביר כי על ידי כך שמרגילים את הילד לשאול את השאלות האלה באופן שיטתי, הילד יתרגל לחשוב בצורה לוגית והגיונית. זהו תהליך שדורש חזרה מתמדת, אבל בסופו של דבר, הילד יהפוך לאדם שחושב בצורה עצמאית, ביקורתית ... מדריכים אותו לחשוב בכוחות עצמו באמצעות השאלות הנכונות. לדוגמה, אם הילד אומר משהו שאתם חושבים שהוא לא הגיוני, במקום פשוט לומר לו אתה טועה, עדיף לשאול את הילד איך הוא הגיע למסקנה הזאת, ולגרום לו לחשוב בעצמו האם הוא באמת בטוח במה שהוא אומר. בשיטה זו, הילד לומד בעצמו לשאול שאלות ולחקור את ההיגיון מאחורי ... הקצר, אך נותן לו עצמאות ויכולת להתמודד לבד לאורך זמן. האם כדאי לעודד ילדים לשאול שאלות? אליעד מסביר כי ילדים ששואלים שאלות רבות הם למעשה ילדים שמפתחים את החשיבה העצמאית שלהם. הורים שמונעים מהילד לשאול שאלות או מתעצבנים מהשאלות שלו, פוגעים בהתפתחות האינטלקטואלית שלו. ילד שלא שואל שאלות הופך להיות אדם פחות חכם, שקל לשלוט בו ושקל לרמות אותו. בעתיד, הילד אף עלול להאשים את ההורים שלו בכך שהם מנעו ממנו להתפתח ולהפוך לאדם חכם יותר. אליעד מדגיש כי הדרך הנכונה ביותר לעזור לילדים לפתח את השכל ואת החשיבה העצמאית שלהם היא ... עד שהחשיבה שלו הופכת להיות הגיונית יותר. השיטה הזו תקפה גם לגבי בן זוג, ילד, מנהל או עובד - לכל אדם יש תחומי עניין ... את האדם, ובכך מעודדים חשיבה עצמאית, לוגית וחכמה יותר. איך לגרום לילד להיות חכם יותר? איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? ניתוח סיבתיות איך לעודד ילדים לשאול שאלות? איך לפתח חשיבה ביקורתית? ... עובד לחשוב בהיגיון? פיתוח עובדים, פיתוח מנהלים, הדרכת הורים, איך לגדל ילדים חכמים? איך לגדל ילד גאון? לעודד את הילד לשאול שאלות, שאלות של ילדים, ילד ששואל שאלות, ילד ששואל המון שאלות,

... יתר, נתינת יתר, טעויות במערכות יחסים, טעויות בחינוך ילדים, הדרכת הורים,, למה היא שונאת אותי? למה הוא שונא אותי טעויות בגידול ילדים בוגרים? איך לגדל ילדים עצמאיים? איך לגרום לילד להיות עצמאי? איך לא לגדל ילד עצלן? מהן ההשלכות של נתינת יתר ... במערכות יחסים? נתינת יתר יכולה לפגוע במערכת יחסים כאשר האושר של הצד השני מתחיל להיות תלוי באופן מלא במי שנותן. לדוגמה, הורה שעוזר לילד כל הזמן, מספק לו את כל דרישותיו מבלי שהילד יפגוש קשיים, יוצר ילד שתלוי בהורה יותר מדי. אותו ילד עשוי לפתח תחושת חוסר מסוגלות והתמודדות, ולהיות חסר עצמאות. הבעיה מתגלה כאשר הילד או כל אדם אחר שמקבל את הנתינה, מתחיל ... רגשית היא אחת התוצאות הקשות ביותר של נתינת יתר. כאשר אדם רגיל לקבל עזרה ללא סוף, הוא מתחיל להאמין שמישהו אחר אחראי לטובתו. אם זה ילד, הוא יתחיל להרגיש שהוריו אחראים ... מנתינת יתר? ההמלצה המרכזית היא לדעת מתי להעניק ומתי לא. אהבה אמיתית לא מבוססת רק על נתינה אלא גם על עידוד להתמודדות עצמאית. אם ילד נופל, יש להשאיר לו את האפשרות ... האדם השני ולהבין שהאהבה האמיתית היא לא רק נתינה, אלא גם עידוד לצמיחה והתמודדות עצמאית. טעויות בזוגיות למה היא מאשימה אותי? טעויות בחינוך ילדים למה הוא לא אוהב אותי? איך לפתח עצמאות רגשית? איך לעזור לילדים לפתח חוסן נפשי? מתי עזרה הופכת להרסנית? המשמעות של נתינת יתר והשלכותיה כאשר אנשים אוהבים מישהו - בין אם מדובר בהורים האוהבים את ילדיהם, ילדים האוהבים את הוריהם, או בני זוג - ... כאשר מעניקים למישהו יותר מדי, עד לנקודה שבה ההענקה אינה מיטיבה עמו, אלא דווקא פוגעת בו. מדוע נתינת יתר מזיקה? כאשר הורה מעניק לילדו כל מה שהוא רוצה, ההיגיון עשוי להיראות חיובי - הרי הוא רוצה בטובתו של הילד. אך מה קורה כאשר הילד מתרגל לקבל הכל בקלות וללא מאמץ? הוא ... גלגלים באופן קבוע כדי שלא יתאמץ, הדבר ישפיע עליו באופן שלילי - השרירים ברגליו יתנוונו, והוא לא יוכל לרוץ יותר. אותו הדבר קורה לילד שמקבל כל דבר מבלי להתאמץ - היכולות שלו ... שלו תלוי באחרים, נוצרת בעיה חמורה נוספת: אם הוא מאמין שמישהו אחר אחראי לטוב שלו, הוא גם יאמין שהאחר אחראי לרע שלו. לדוגמה, אם ילד אוהב את הוריו כי הם מעניקים לו כל ... מאוזנת. אהבה אמיתית אינה מתבטאת רק בכך שמעניקים ומפנקים, אלא גם בכך שמאפשרים לאדם האחר להתמודד עם קשיים ולהתחזק מהם. למשל, כאשר ילד נופל, אם ההורה ממהר להרים אותו בכל פעם - הוא מונע ממנו ללמוד להתמודד עם הנפילה בעצמו. אם הילד לומד לקום לבד, הוא מפתח כישורים חשובים ... הוא יוכל לגדול, להתחזק ולהיות עצמאי. איך לפתח עצמאות רגשית? האם אהבה אמיתית תלויה בנתינה? כיצד להתמודד עם תלות רגשית? איך לעזור לילדים לפתח חוסן נפשי? מתי עזרה הופכת להרסנית? טעויות בזוגיות, למה היא מאשימה אותי? למה הוא מאשים אותי? למה היא כועסת עלי? למה הוא כועס עלי? איך לא לגדל ילד רגיש? למה הילד לא מחונך? למה אני עושה לה טוב והיא לא ...

... נמשכים לאנשים מסוימים? מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? כיצד מבינים את המושג האלוהים שבי? כיצד לגדל ילד עם מודעות כזו? למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים סובלים ממנו? מהו חופש פנימי ואיך חקירה עצמית ... שזו בסך הכל בחירה ולא מחויבות. באמצעות חקירה של יתרונות וחסרונות, האדם מצליח לשחרר את עצמו בהדרגה מהתלות הרגשית בדמות מסוימת. כיצד לגדל ילד עם מודעות כזו? אליעד מציין שלא ניתן לגדל ילד ללא שום הזדהות ראשונית. ילד חייב קודם כל לפתח זהות בסיסית, ורק אחר כך ניתן לחשוף אותו בהדרגה לכך שיש גם אפשרויות אחרות, שהזהות שלו ... כיצד לחקור את הזהות הפנימית שלי? מה המשמעות של האלוהים שבי? איך אפשר לאהוב את עצמי בלי תנאים? האם אפשר להפסיק להזדהות בכלל? איך לגדל ילד למודעות עצמית? איך חקירה עצמית מובילה לחופש פנימי? אליעד כהן מדגיש שחופש פנימי אמיתי מגיע מתוך חקירה ... לעצמך - אתה תוכל לבחור האם להמשיך לשחק אותה או לא. בהמשך, אפשר גם לחקור את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כדי להחליש את התלות בה. איך לחנך ילד במודעות הזאת? אליעד אומר שאי אפשר ישר לגדל ילד על תפיסת הכל סיפור בלי לתת לו קודם כל זהות בסיסית. ילד צריך קודם כל להזדהות עם משהו, כדי שיהיה לו ממה להשתחרר אחר כך. רק אחרי שנוצרה אצלו זהות כלשהי, אפשר ...

ילד לא רוצה ללמוד, איך להסביר דברים? מיומנויות תקשורת, חינוך ילדים, איך להסביר לילדים? איך לשכנע ילדים? שיטות חינוך, שיטות הוראה, לגרום לילד ללמוד, לגרום לילד לרצות למשהו, הדרכת הורים, חלק 2 מה עושים כאשר ילד לא רוצה ללמוד? איך לשכנע ילדים ללמוד? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בשיטות חינוך והוראה על מנת לשכנע ילדים ללמוד ולרצות להשקיע בלימודים. הוא מציע מספר רעיונות ועקרונות שמסייעים בהבנת הדרך בה ילד חושב ומרגיש כלפי לימודים, וכיצד הורים יכולים להתנהל מול ילדים במצבים כאלה. החלק הראשון בהרצאה מתאר דיאלוג בין שני אנשים, אחד מהם מייצג הורה לילד שלא רוצה ללמוד. בתחילת השיחה, הורה מנסה לשוחח עם הילד על כך שהוא לא רוצה להשתתף בשיעור. הילד מציין שהוא מעדיף לשחק בבית או לעסוק בפעילויות אחרות ולא מוכן להשתתף בשיעור. השיחה מתפתחת וההורה מנסה להבין עד כמה השיעור חשוב לילד, תוך שהוא שואל אם הילד בכלל חושב שהשיעור הזה חשוב. לאור הדיאלוג, עולה השאלה: כיצד אפשר לגרום לילד להבין שהשיעור חשוב לו, אם הוא לא רואה בו ערך? אליעד מציע כמה גישות בהן אפשר להשתמש כדי לשכנע ילד ללמוד, כאשר הוא מציין ששיחה ישירה ושימוש בהיגיון הם חלק מהפתרונות. הוא מסביר שהורה צריך לחשוב מה באמת חשוב לו - האם חשוב לו שהילד ילמד את השיעור הזה או שיש בעיות אחרות שצריך לשים עליהן דגש? אליעד מציע שגם אם הילד לא רואה ערך בלימודים, ההורה יכול לנסות להראות לו את התועלת בצורה שתעניין אותו, כמו להסביר איך למידה עשויה להשפיע על עתידו, גם אם השיעור עצמו לא ... בלמידה. הוא מסביר שהשיעור לא חייב להיות מעניין כדי שהתלמיד ילמד אותו. במקום זאת, צריך לשנות את גישת הילד כלפי השיעור ולמקד אותו בתועלת האישית שהוא עשוי להפיק ממנו. כדי לעשות זאת, יש להתחיל בהבנת הילד ולהקשיב לדעותיו והרגשותיו כלפי הלמידה, מבלי לנסות לכפות עליו את דעת ההורה או את הדרך בה הוא רואה את הלמידה. כחלק מהשיחה, אליעד מציין את ההבדל ... שאיומים עשויים להוביל להישגים זמניים, השפעתם לטווח ארוך פחותה. על פי אליעד, הדרך היעילה ביותר לשכנע ילד ללמוד היא לשוחח עמו על היתרונות של הלמידה ולבנות עמו שיחה פתוחה שבה הוא מבין את הסיבות ללמידה ומסכים להן, ולא מתוך פחד או איום. בהמשך ... עם תלמיד שלא מעוניין ללמוד מקצוע מסוים, כמו מתמטיקה. הוא מדגיש שההסבר המועיל ביותר יהיה לא להכריח את הילד ללמוד את המקצוע אלא להראות לו את היתרונות הכלליים של הלמידה - לדוגמה, איך מתמטיקה תורמת לפיתוח החשיבה הלוגית והיכולת לפתור בעיות. אליעד מסביר שצריך לשנות את הגישה כלפי הלמידה - לא כל דבר צריך להיות מעניין כדי ללמוד אותו, אך על הילד להבין את הערך של מה שהוא לומד. בהקשר הזה, הוא מציין שצריך לחפש דרכים להפוך את הלמידה למשהו שמעניין את הילד, גם אם מדובר בנושאים שבעיניו הם משעממים. הוא טוען שכל ילד יכול למצוא עניין בלמידה אם הוא מבין את התועלת האישית שמגיעה מהשקעה בה. לסיום, אליעד מציע להורים את החשיבות בהבנת המניעים של הילד, ולהתנהל עם הילד בגישה שמכבדת את תחושותיו. הוא ממליץ להורים לשוחח עם הילד בכנות, ולהציג את הלמידה כדרך לשיפור והעצמה אישית, ולא כמשהו חיצוני שנכפה עליהם. איך לשכנע

... של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה ...