חינוך ילדים, ניהול עובדים, כעס בבית, כעס בעבודה, ללמוד לשכנע, לגרום לילד לסדר את החדר, סדר וניקיון בבית, איך לשכנע ילדים? איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך הילדים, בית נקי, ניקיון אצל ילדים למה קל יותר לשלוט בכעס בעבודה מאשר בבית? הסיבה לכך שקל יותר לשלוט בכעס במקום העבודה לעומת הבית, קשורה ... על עובד שעושה טעות, אך יבחר להסתיר את הרגשות כדי לא להיתפס כמנהל חסר יכולת שליטה. לעומת זאת, כאשר ילד עושה טעות דומה בבית, ההורה מרשה לעצמו לבטא כעס כי אינו מרגיש מאוים מהילד או מהתגובות של הילד כלפיו. אליעד כהן מציין שבפועל, הכעס קיים בשני המקרים. ההבדל הוא ברמת הביטוי שלו. בעבודה, התדמית המקצועית מחייבת להסתיר ... לשמור על סמכות, ובבית אנשים מרגישים שאין להם סיבה אמיתית להסתיר את רגשותיהם. איך להפחית את הכעס בבית מול הילדים? אליעד מסביר שכדי להפחית את רמת הכעס, יש לפעול בשתי דרכים אפשריות: לשנות את המציאות כך שתתאים יותר לציפיות ... ובכך להפחית את התסכול שמוביל לכעס. הוא מדגיש שחשוב להשתמש בשתי האסטרטגיות במקביל, ולא להסתפק רק באחת. כיצד לגרום לילדים לקחת אחריות ולשמור על סדר בבית? אליעד מציג גישה אסטרטגית לפתרון בעיית חוסר האחריות של ילדים. ראשית, הוא ממליץ לוודא שהילד מבין בכלל מה המשמעות של לקיחת אחריות. לדוגמה, ילד עשוי לחשוב שהוא מאוד אחראי, אך לדעתו סידור הבית אינו בתחום אחריותו, אלא באחריות ההורים. במצב כזה, לא יעזור ללמד אותו על אחריות, אלא יש להסביר לו שסידור הבית אכן בתחום האחריות שלו. כדי לגרום לילדים לקחת אחריות על סדר וניקיון בבית, אליעד מציע כמה שלבים: קודם כל, לגרום לילד להאמין שבית נקי ומסודר הוא מצב רצוי וטוב עבורו באופן אישי. זה שלב הכרחי, כי אם הילד לא ישתכנע בכך, הוא לא ישתף פעולה מרצונו, אלא רק מכפייה או פחד - דבר שלא יעיל לאורך זמן. לאחר שהילד מבין שבית נקי הוא דבר חיובי עבורו, יש ליצור קשר ברור בין הרצונות שלו לבין בית נקי. לדוגמה, אם הילד אוהב לאכול וצריך כלי אוכל נקיים, להבהיר לו שהניקיון הוא תנאי הכרחי לכך. יש לחזק את ההתניה בין ניקיון לבין הרווחים שהילד מקבל מכך. לדוגמה, אם הוא מתלונן על כך שאינו מוצא דברים בבית, להבהיר לו שאם הבית היה מסודר הוא היה מוצא הכל בקלות רבה יותר. איך אפשר לשכנע את הילד שהבית יהיה מסודר גם בלי תשלום כספי? אליעד מסביר שהשכנוע באמצעות כסף הוא פתרון לטווח קצר ולא מומלץ כפתרון קבוע. הוא מדגיש שבסופו של דבר, לילדים יש מטרות אישיות משלהם. המטרה היא לגרום לילדים לראות בניקיון יתרון אישי. לדוגמה, הילד יתלהב מזה שהבית מסודר כי כך יותר נוח לו לשחק, למצוא את הדברים שלו, ולהתנהל בצורה נעימה יותר ביום - יום. הוא מציע לתת לילדים תחומי אחריות מוגדרים בצורה נעימה ומדורגת, כדי שיתרגלו לרעיון שכל אחד אחראי למשהו, ובכך יראו בזה חלק טבעי מהחיים. הוא מציין שאם ההורים כל הזמן ייקחו על עצמם את האחריות, הילדים יתרגלו לרעיון שהם לא צריכים לקחת אחריות, ולכן עדיף לחלוק את האחריות גם במשימות מחוץ לבית, כמו בטיולים ובפעילויות משפחתיות. כיצד להשריש בילדים את ערך הניקיון לאורך זמן? אליעד מדגיש שהדרך להשריש את ערך הניקיון לאורך זמן היא שינוי עמוק של מערכת האמונות של הילדים לגבי ניקיון וסדר. הילדים צריכים להשתכנע שסדר הוא דבר שמשרת אותם אישית, לא בגלל שזה רצון ההורים. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה שונא לסדר ומתלונן על כך כל הזמן, גם הוא יתייחס לזה בצורה שלילית. אם לעומת זאת ההורה יבטא התלהבות ושביעות רצון בכל פעם שהבית מסודר, הילד יתחיל לאמץ את הגישה הזו בעצמו. בסיום דבריו, אליעד מסביר שתהליך זה דורש סבלנות והתמדה. פתרונות מהירים כגון עונשים או שוחד כספי אינם מומלצים, כיוון שהם לא משנים את התפיסות הבסיסיות של הילדים ולא מחזיקים מעמד לאורך זמן. איך לשכנע ילדים לסדר את הבית? איך לגרום לילד לקחת אחריות? למה אני כועסת על הילדים? איך לשלוט בכעס בבית? איך לחנך ילדים לניקיון וסדר? מה לעשות כשהילד לא מסדר את החדר? ש: למה מול הילדים שלי קשה לי לפעול. אליעד: קשה לך לפעול מול הילדים שלך? ש: רגע אני אסביר את זה יותר טוב, בא נגיד שלמה מול העובדים אני יותר סובלנית ומול הילדים שלי אני פחות סובלנית. אליעד: את מרגישה יותר סובלנות מול העובדים ופחות סובלנות מול הילדים מה זה אומר בפועל תסבירי. ש: זה אומר שבוא נגיד אם הם מעצבנים אותי במשהו או נגיד עובדים באים ...

למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור הורים, בעיקר בשל הצורך לאזן בין שתי תפיסות שונות של אהבה: אהבה עם תנאים ואהבה ללא תנאים. אליעד כהן מסביר שההורים מוצאים עצמם לכודים בקונפליקט פנימי מתמשך שבו הם רוצים להעניק לילדים שלהם תחושת ביטחון ללא תנאים, אך גם להנחיל להם ערכים, משמעת והצלחה הדורשים תנאים וגבולות ברורים. מה ההבדל בין ... לאהבתו? זוהי דילמה מוכרת ומורכבת, אך לפחות בני זוג הם אנשים בוגרים המסוגלים להבין את המתח הזה. כאשר מדובר בילדים, הדילמה מתעצמת עוד יותר. מדוע קשה במיוחד ליישם אהבה ללא תנאים עם ילדים? אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר בילדים, ההורה נמצא בקונפליקט עמוק עוד יותר. מצד אחד, ההורה רוצה להעניק לילד אהבה ללא תנאים, כדי שהילד ירגיש ביטחון מוחלט, יבנה ביטחון עצמי בריא וילמד לאהוב את עצמו ללא קשר להישגים או לכישלונות. מצד שני, ההורה רוצה גם להנחיל לילדו ערכים, משמעת וגבולות - כלומר, אהבה עם תנאים. לדוגמה, ההורה רוצה שהילד יבין את החשיבות של למידה בבית הספר, שידע להשקיע מאמץ וילמד לשאת באחריות לתוצאות מעשיו. אם ההורה משדר לילד אהבה ללא תנאים בלבד, הילד עלול לפרש זאת כך שאין משמעות אמיתית למאמץ או למשמעת. ילד כזה יכול לחוות קשיים בהבנת החשיבות של עבודה קשה והתמודדות עם כישלונות, שכן בעיניו כל התוצאות שוות ואין משמעות להצלחה או לכישלון. מצב זה מוביל לכך שהילד מתקשה להתמודד עם מציאות החיים האמיתית שבה נדרשים מאמץ, התמדה, ויכולת לשאת תסכולים. מה קורה כשמנסים להחיל תנאים נוקשים מדי על הילד? במקרה ההפוך, כאשר ההורה מציב לילד תנאים נוקשים מדי, הילד עלול לחוש דחוי, לא אהוב, ומוטרד מכך שאהבת הוריו תלויה אך ורק בהצלחתו או בעמידה בציפיות. ילד כזה עשוי לפתח פחד קיצוני מכישלונות או מתחושה שהוא מאכזב את הוריו, וכך הוא עלול לפגוע בביטחונו העצמי ולהפוך ... מתאר את המצב הזה כמלכודת שהורים רבים נופלים לתוכה. אם ההורים לא מוצאים את האיזון הנכון, הם מבלבלים את הילד ומעבירים לו מסרים סותרים - לעיתים אהבה ללא תנאים מוחלטת ולעיתים אהבה המבוססת על תנאים נוקשים. כתוצאה מכך, הילד לא מצליח להבין את המסרים וחש תסכול עמוק. איך אפשר לפתור את בעיית האיזון בין סוגי האהבה השונים? הפתרון ... ככל שההורים יהיו מסוגלים לתפוס את שני הצדדים האלה בצורה מאוזנת יותר בעצמם, כך יהיה להם קל יותר להעביר לילדים את המסרים בצורה נכונה ומאוזנת. לדוגמה, ההורה יכול לשדר לילד שחשוב להצליח במבחנים, אבל באותה מידה חשוב לדעת שגם אם נכשל, האהבה אליו לא תפחת. במקביל, אפשר לשדר לילד שחייבים ללכת לבית הספר ולהשקיע בלמידה, אבל שגם אם יתרחש מצב חריג כמו כישלון או אפילו הרחקה מבית הספר, הילד עדיין יתקבל ויאהב ללא תנאי. הקושי המרכזי טמון בעובדה שאפילו ההורים עצמם מתקשים לעיתים לבצע את האיזון הפנימי הזה. אם ההורה מפחד בעצמו מכישלון באופן קיצוני, יהיה לו קשה מאוד להעביר מסר נכון ומאוזן לילדו. לעומת זאת, הורה שמצליח להחזיק בגישה מאוזנת של אני רוצה להצליח אך אינני פוחד מכישלון, יוכל להעביר את המסר בצורה משכנעת וברורה הרבה יותר לילדו. לסיכום - מה העיקרון המרכזי שחשוב להורים לזכור? העיקרון החשוב ביותר שאליעד כהן מדגיש הוא ההכרח למצוא את נקודת ... תנאים. על ההורים להיות מודעים לקונפליקט הזה, להבין את ההשלכות של כל אחת מהגישות, ולפעול באופן שקול כדי ליצור בילדים תחושת ביטחון עצמי ואחריות אישית גם יחד. זוהי מלאכה מורכבת אך הכרחית, והצלחה בה תוביל ליכולת טובה יותר של הילד להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במאבק פנימי בין עקרונות סותרים. יש כאן קונפליקט עמוק בין אהבה ...

... לקויות כתיבה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קשיי קריאה, קשיי דיבור, לקויות דיבור, כיוון הכתיבה, דיסלקציה, לקות קריאה, לקות כתיבה, טיפול בילדים, הדרכת הורים איך לטפל בילדים עם לקויות למידה וקשיי תקשורת? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לטיפול בילדים המתמודדים עם לקויות למידה, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי כתיבה, קריאה, ודיבור, ומדגים כיצד לבנות תוכנית טיפולית אפקטיבית. כיצד מתחילים בטיפול בילד שלא מדבר או מתקשר? כאשר מגיע ילד שאינו מדבר או מתקשר, יש להבין תחילה מה בדיוק המשמעות של לא מדבר. אליעד מציע לבדוק לעומק מה היכולת האמיתית של הילד לתקשר. לדוגמה, הגיעה ילדה לטיפול, כשהאימא טענה שהילדה לא מדברת עם אף אחד מלבדה. במקרה זה, חשוב לברר לעומק האם הילדה אכן אינה מסוגלת לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים? לדברי אליעד, חשוב לאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, הן מההורים והן מתצפית ישירה. למשל, לבדוק האם הילדה מדברת עם אחים, חברים, או האם קיימת סיטואציה חברתית כלשהי שבה היא כן מתקשרת באופן מסוים. ככל שיהיה בידינו מידע מדויק יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות לקושי של הילדה, ולבנות תוכנית טיפול אפקטיבית יותר. מהי החשיבות של יצירת קשר ורכישת אמון בטיפול בילדים? אליעד מסביר שלפעמים ילד לא מדבר כי הוא פשוט לא רוצה. כדי לגרום לו לדבר, עלינו לעורר בו את הרצון לדבר. את הרצון ניתן לעורר באמצעות חיבור אל דברים אחרים שהילד אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילדה אוהבת לרקוד, אפשר ליצור סיטואציה שבה הריקוד הוא אמצעי ליצירת קשר ואמון. לאחר מכן, ניתן להכניס בהדרגה אלמנטים נוספים של דיבור ותקשורת כחלק מהפעילות שהיא אוהבת. כך, באמצעות פעולה שהילד כבר מעוניין בה, אפשר לעזור לו לתקשר בצורה טובה יותר. מדוע חשוב לבצע אבחון מעמיק של יכולות הילד? אליעד מדגיש שיש לבדוק לעומק את כל התפקודים והיכולות של הילד, כדי להבין האם יש לקות פיזית ממשית או שמדובר רק בחוסר רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא מרגישה לא ... האם קיים קושי פיזיולוגי שמקשה עליה לדבר? רק לאחר בירור מעמיק של נקודות אלו, ניתן לדעת בדיוק איך לטפל בילדה, ואיזה סוג של טיפול יהיה הכי אפקטיבי עבורה. כיצד משלבים את ההורה בתהליך הטיפולי בילדים? אליעד מציע שההורה יהיה מעורב בטיפול, במיוחד אם הילד מתקשר רק דרכו. במקרה של הילדה מהדוגמה, האם היא הגורם היחיד שדרכו הילדה מתקשרת. במקרה כזה, כדאי שהאם תשמש כמתווך לתקשורת עם הילדה. כך ניתן לנצל את התקשורת שכבר קיימת כדי להרחיב את הקשר וליצור בהדרגה תקשורת ישירה עם המטפל. השאיפה בטווח הארוך היא כמובן שהילדה תיצור קשר ישיר עם המטפל ללא תלות באם. איך ללמד ילד לכתוב ולקרא אם אינו משתף פעולה באופן מילולי? אם הילד לא משתף פעולה באופן מילולי, אפשר להשתמש בדרכים אחרות ללמד קריאה וכתיבה. למשל, דרך משחקים ואמצעים ויזואליים, או על ידי שימוש באם כמתווכת, שתציג לילד את החומר הנלמד. כך, גם ילד שמתקשה לדבר יכול ללמוד ולהתקדם בתהליך הקריאה והכתיבה. אליעד מדגיש שוב שהבסיס לכל טיפול מוצלח הוא בירור מדויק של יכולות הילד ושל רצונותיו. לא מספיק להסתמך על דיווח ההורה, ויש לברר בפועל האם הילד באמת מתקשה או שמא הוא פשוט לא מעוניין לדבר או לכתוב מסיבה רגשית או חברתית. מהי הדרך הנכונה לכתוב ... מלמעלה למטה או להפך? אליעד דן בהרחבה על נושא כיוון הכתיבה של אותיות, ומציג מספר סיבות מדוע נהוג ללמד ילדים לכתוב אותיות מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה: מבחינה פיזיולוגית, כתיבה מלמעלה למטה מפעילה שרירים חזקים יותר, ולכן פחות מעייפת ... שונות לכתוב, הסטנדרט המקובל בארץ הוא לכתוב מלמעלה למטה, מאחר וזה נמצא כנוח ויעיל יותר. סיכום עיקרי השיטה לטיפול בילדים עם קשיי תקשורת ולמידה אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההיכרות המעמיקה עם הילד, הבנת היכולות האמיתיות שלו, זיהוי מדויק של סיבת הבעיה (פיזית, חברתית או רגשית), ושימוש בתחומי העניין של הילד ליצירת אמון וקשר. הוא מסביר שטיפול מוצלח תמיד מתחיל מבירור יסודי וניתוח מפורט של הבעיה, ומשם ניתן לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית לילד. איך לטפל בילדים שלא מדברים? דרכים ללמד ילדים עם דיסלקציה טיפול בדיסגרפיה אצל ילדים איך לגרום לילד לרצות לדבר? קשיי קריאה וכתיבה אצל ילדים איך ליצור קשר ...

איך לגרום למישהו לא להתלהב? איך לחנך ילדים? איך להפוך משהו ללא רלוונטי? איך לגרום לילד לא להתלהב מכסף? איך לגרום מישהו לא לרצות משהו? איך לגרום למישהו לרצות פחות משהו? הקצנה לצורך ניטרול איך לגרום למישהו להפסיק להתלהב ממשהו? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק כיצד ניתן לגרום לאדם או לילד להפסיק להתלהב ממשהו או להפוך משהו לרלוונטי פחות. השיטה המרכזית שאליעד מציג היא שימוש בטכניקה של הקצנה כדי להביא את האדם או הילד למצב שבו הרצון המקורי שלו הופך ללא משמעותי. איך להשתמש בהקצנה כדי להפוך משהו ללא רלוונטי? אליעד נותן דוגמה כיצד ילד שמתלהב מכך שלמישהו אחר יש כסף, יכול להיות מושפע פחות מההתלהבות אם נציג בפניו מציאות מוקצנת. למשל, אם הילד מתרגש מהעובדה שלחבר שלו יש בית גדול יותר, במקום להסביר לילד שזה לא משנה או שיש בזה חסרונות, אפשר להקצין את המצב על ידי תיאור של אנשים אחרים שיש להם דברים טובים בהרבה: לדוגמה, אפשר להגיד לילד אתה חושב שהבית שלו יפה? יש אנשים שגרים בבתים גדולים בהרבה, עם כמה קומות, חדרי משחקים נפרדים בכל קומה, בריכות שחייה פרטיות, או אפילו בתים שנבנו במיוחד עבורם. כאשר הילד יחשוב על המציאות המוקצנת הזו, הבית שהלהיב אותו בהתחלה כבר לא ייראה לו כל כך מיוחד. במצב הזה, ההתלהבות ... משתמשים כדי לנסות להניא אדם מלהתלהב ממשהו, היא להציג את החסרונות או להסביר לו שהדבר אינו חשוב. לדוגמה, אם ילד רוצה לנסוע לדיסנילנד כמו ילד אחר, המבוגר עשוי לומר לו שדיסנילנד זה לא כל כך כיף או הילדים שם לא באמת נהנים. הבעיה בשיטה זו, לפי אליעד, היא שההסברים האלה לא תמיד אמינים, משום שהילד או האדם יכולים לזהות שמי שאומר להם את זה בעצם לא באמת משוכנע בעצמו. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר ... רע או חסר משמעות באופן ישיר, אלא מראים לו שתמיד יהיה משהו טוב יותר. במילים אחרות, במקום לשכנע את הילד או את האדם שמשהו מסוים הוא שלילי, פשוט מראים לו משהו חיובי בהרבה, ובכך מביאים אותו למסקנה שהדבר שהוא ... שהיה נראה לו משמעותי. איך ההקצנה גורמת לאדם לאבד עניין? אליעד מדגים את השיטה בעזרת דוגמאות רבות. למשל, אם הילד אומר איזה רכב יפה יש לשכנים, אפשר לענות לו: אתה יודע, יש רכבים הרבה יותר טובים, מהירים ומיוחדים מזה. יש כאלה שרק אנשים בודדים בעולם מחזיקים בהם, ויש כאלה שנבנו באופן אישי במיוחד בשבילם. הילד, ששומע את ההקצנה, מתחיל להבין שאין סוף לרצונות ולדברים הטובים שאפשר להשיג, ולכן הוא יכול לאבד עניין ברכב שהלהיב ... התלהבות מבוססת רק על השוואה, וברגע שנוצרות השוואות רחוקות ומוגזמות, ההתלהבות הראשונית פשוט נעלמת. כיצד להשתמש בשיטת ההקצנה בחינוך ילדים? אליעד כהן מציע להשתמש בשיטה זו גם בחינוך ילדים. למשל, כאשר ילד מקנא בילדים שטסים לחופשות או שיש להם צעצועים מיוחדים, במקום להגיד לילד זה לא חשוב או זה שטויות, אפשר להגיד לו אתה יודע, יש ילדים שיש להם דברים הרבה יותר מדהימים ויקרים, דברים שאתה אפילו לא יכול לדמיין. ברגע שהילד יבין שאין גבול ליותר טוב, הוא יאבד עניין במה שהיה נדמה לו חשוב קודם לכן. בדרך זו, ניתן גם לחנך את הילד להיות מרוצה יותר ממה שיש לו, משום שהוא מבין שהשאיפה להשיג משהו אינה נגמרת אף פעם. איך ליישם את השיטה גם כלפי עצמנו? אליעד מסביר שאפשר ליישם את השיטה הזו גם על עצמנו, לא רק על ילדים. אם אנחנו מוצאים את עצמנו מתלהבים או מקנאים במשהו מסוים, אפשר להשתמש באותה שיטת הקצנה ולחשוב על כך שתמיד ... שיש לו, וכתוצאה מכך יפסיק להתלהב יתר על המידה מדברים אחרים. איך לגרום למישהו להפסיק לרצות משהו? איך לגרום לילד לא לקנא באחרים? מהי שיטת ההקצנה של אליעד כהן? איך לחנך ילד להפסיק להתלהב? איך להפוך משהו ללא רלוונטי? איך להרגיש מרוצה ממה שיש לי? למה רצונות אף פעם לא נגמרים?

הדרכת הורים, הילד לא רוצה לדבר, הילד מסתגר, הילד לא מדבר עם אף אחד, איך לגרום לילד לדבר? איך להיות חבר של הילד? למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים? הורים רבים מתמודדים עם תופעה שבה הילד מסרב לשוחח איתם. אליעד כהן מסביר שהבעיה אינה בהכרח חוסר רצון כללי לשתף, אלא שהילד פשוט לא רוצה לדבר עם ההורים ספציפית. לדוגמה, כשחבר שואל את הילד איך היה בבית הספר? הוא עונה באופן חופשי, אך כאשר ההורה שואל בדיוק אותה שאלה, הילד אינו מגיב. כלומר, לילד אין קושי בדיבור עצמו אלא בדיבור עם ההורה, כיוון שהוא מרגיש שההורה שופט אותו או מעוניין לשנות אותו. מה גורם לילד להרגיש שההורים מבקרים אותו? אליעד מסביר שההורים לעיתים קרובות מעבירים לילד תחושה של ביקורתיות, גם אם הם לא אומרים זאת במפורש. לדוגמה, כאשר ההורה מנסה לברר את מצב הילד או לעזור לו, הילד שומע בכך ניסיון לתקן אותו. ההורה נתפס על ידי הילד כאילו הוא מנסה לשנות משהו בו, כי הטון, הגישה, וצורת השיחה של ההורה משדרים שהילד בעייתי או צריך טיפול. הילד קולט זאת היטב ולכן נסגר ואינו מעוניין לשתף פעולה. מדוע תחושת הערך העצמי של ההורה משפיעה על הילד? אליעד כהן מבהיר שתפיסת הערך העצמי של ההורה משפיעה מאוד על הקשר עם הילד. כאשר ההורה אינו מרוצה מעצמו, הוא נוטה לראות בילד שלו את הגורם לאי שביעות הרצון העצמית שלו. לדוגמה, אם הילד אינו מצליח בלימודים, ההורה עלול להרגיש כישלון כהורה ואדם. תחושה זו מתורגמת ללחץ וביקורת שהילד חווה, ולכן הוא מתרחק ומעדיף לא לשתף פעולה עם ההורה. איך אהבה עצמית של ההורה מסייעת לילד להיפתח? אליעד מדגיש כי הבסיס לפתיחות של הילד הוא אהבה עצמית ללא תנאי של ההורה כלפי עצמו. כאשר ההורה מקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא, מבלי לתלות את הערך העצמי שלו בהצלחות או בכישלונות של הילד, הוא מצליח לאהוב גם את הילד בצורה מלאה וללא תנאים. כך הילד חש אהוב באמת, ללא תחושת לחץ או צורך להיות בסדר, והוא ירגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה ולתקשר. מדוע הילד נמנע ממפגש משותף עם ההורה? במקרים רבים הילד ממש לא מעוניין להשתתף בפעילויות משותפות עם ההורה, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק כדורגל. אליעד כהן מסביר שהסיבה היא מתח וחשש מביקורת שהילד חווה כשהוא במחיצת ההורה. הילד מזהה שכל מפגש או שיחה הופכים במהרה למקום שבו הוא נתון לשיפוט ולחץ לשינוי. כתוצאה מכך הוא בוחר להתרחק כדי להימנע מהתחושות הקשות הללו. האם טיפול חיצוני יפתור את בעיית חוסר התקשורת? לעיתים הורים מציעים לילד טיפול מקצועי, אבל אליעד מסביר שזה לא תמיד עוזר כאשר הילד מסרב לשתף פעולה. אם הילד מרגיש שהטיפול נועד לתקן אותו, הוא ידחה זאת. הפתרון הוא להעניק לילד תחושת אהבה וקבלה ללא תנאי בבית, ורק אז הוא עשוי להיפתח לרעיון הטיפול. מה לעשות כשהילד לא רוצה לדבר ...

הדרכת הורים, האם לעשות את שיעורי הבית של הילד במקום הילד? האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית? כמה לעזור לילד לעשות שיעורי בית? האם לעזור לילד לרמות את המורה שלו? איך נכון לעזור לילד לעשות שיעורי בית? האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית או לעשות במקומו? הורים רבים מתמודדים עם השאלה אם לעזור לילדיהם בשיעורי הבית או אפילו לעשות את השיעורים במקומם. אליעד כהן מסביר לעומק כיצד להתמודד נכון עם סוגיה זו ומציג את המשמעויות העמוקות יותר של כל החלטה. מה יקרה אם ההורים עושים את השיעורים במקום הילד? ראשית, אם ההורה עושה את שיעורי הבית עבור הילד, נוצר מצב שבו הילד משקר למורה ולעצמו, מכיוון שהמורה חושבת שהילד עשה את השיעורים, בעוד שבפועל ההורה ביצע אותם. אליעד מדגיש שאין בעיה מהותית עם השקר כלפי המורה עצמו, כיוון שלפעמים בחיים אנשים משקרים למערכות או לאחרים, וזה חלק טבעי של המציאות. הבעיה היא רק כאשר הילד מתחיל להאמין בשקרים אלו באופן פנימי, כלומר, משקר לעצמו. לדוגמה, אם הילד יאמין שהוא אכן יודע את החומר כשהוא לא יודע, או אם הוא יאמין שתמיד יוכל להסתמך על הוריו שיעשו ... אדם לא יכול ללכת לעבוד במקומו של מישהו אחר או לנהל את מערכות היחסים של מישהו אחר, באותה צורה, הילד לא יכול להסתמך שההורה תמיד יבצע בשבילו את המשימות שלו. בשלב כלשהו הוא יתמודד עם מציאות שבה אין מי שיעזור לו. מהן הסכנות אם הילד מתרגל לעזרת ההורים? כאשר הילד מתרגל שההורה עוזר לו באופן קבוע, הוא עלול להגיע למצב שבו הוא יאמין שהוא הצליח להגיע להישגים בלי מאמץ. ... ללא אפשרות לקבל עזרה, הוא יחווה משבר משמעותי ויתקשה להתמודד. אליעד מזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של מצב שבו הילד משוכנע שתמיד תהיה לו עזרה חיצונית, שכן הוא ייפגע כאשר הוא יצטרך להסתדר בכוחות עצמו. מתי אפשר לעזור לילד בשיעורי בית? אליעד מסביר שיש מצבים שבהם לגיטימי לעזור לילד בשיעורי בית. אם ברור שהילד מבין את החומר היטב אך פשוט לא הספיק או לא התארגן מספיק טוב, אפשר לעזור לו כדי להקל על העומס. אך קריטי לוודא שהילד לא מתחיל לחשוב בטעות שהוא גאון או שהוא מסוגל להצליח בלי מאמץ. החשוב ביותר הוא שהילד יראה את האמת כפי שהיא: שיש גבול לכמה אפשר לעזור לו, ושהוא חייב ללמוד להתמודד עם סיטואציות מסוימות לבד. לדוגמה, אם הילד מודע לכך שזו רק עזרה נקודתית ושבפעם הבאה הוא יצטרך להתמודד לבד, אין בעיה אמיתית עם הסיוע הזמני. אבל אם הילד מאמין שזה מצב תמידי ושאין לו מה לדאוג, נוצרת בעיה של תפיסת מציאות מעוותת שתפגע בו בהמשך. כיצד להתמודד עם לחץ מהמורה או מבית הספר? אליעד מייעץ לחנך את הילד לא לפחד מהמערכת או מהתגובה של המורה. אם הילד לא הספיק לבצע את השיעורים, על ההורה להסביר לו שזה לא נורא ושזה חלק מהחיים לדעת להתמודד עם ביקורת, אפילו אם המורה כועס. חשוב ללמד את הילד שזה בסדר להגיד למורה שהוא לא הספיק, ושהוא יוכל להתמודד עם התגובה הרגשית של המורה בלי להרגיש רע או לפחד. הילד צריך לדעת שהערך העצמי שלו אינו תלוי בתגובה של המורה או בית הספר, ולכן אסור לו לפחד או לשקר לעצמו. אם הוא מבין את המציאות, הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד. כיצד לשוחח עם הילד כשהוא מבקש עזרה בשיעורי בית? כשילד מבקש עזרה מהוריו, אליעד מציע לגשת לשיחה מתוך הבנה עמוקה של המניעים של הילד. ההורה צריך לשאול אותו שאלות כמו מה בדיוק אתה צריך?, למה אתה לא הספקת?, מה יקרה אם לא תסיים?, ולבדוק את התפיסות והאמונות של הילד. כך ניתן להבין האם הילד פוחד מביקורת או מעונש, או שהוא סתם לא רוצה להשקיע מאמץ. הדגש המרכזי הוא לוודא שהילד לא מחזיק בתפיסה שקרית לגבי המציאות או לגבי ההורים שלו. אם הילד מבין שזו עזרה זמנית ושהוא יצטרך להתמודד בעצמו בעתיד, אז העזרה לא תזיק לו. אם הילד חושב בטעות שהוא תמיד יכול לסמוך על ההורים, זו אשליה שתפגע בו בהמשך חייו. האם מותר ללמד את הילד לשקר? אליעד מציין שבחיים יש מצבים שבהם צריך לדעת לשקר את המערכת, וזה חלק מההתמודדות הטבעית עם החיים. עם זאת, אסור שהילד ישקר לעצמו או יאמין בשקריו. הילד צריך להיות מודע למציאות האמיתית - הוא יכול לשחק את המשחק מול המורה או המערכת, אבל בתנאי שבפנים הוא לא יאמין לשקר של עצמו. הסכנה האמיתית היא לא בשקר עצמו, אלא בתפיסה השגויה שהילד עשוי לפתח כלפי המציאות או כלפי עצמו. ילד שמאמין לשקרים של עצמו ייפגע בהמשך הדרך ויתקשה להתמודד עם אתגרי ...

איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה? איך להתגרש בלי לפגוע בילדים? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתגרש בצורה שתמנע או תצמצם את הפגיעה בילדים. לדבריו, הסיבה שילדים נפגעים מגירושים קשורה באופן ישיר לחוויה של ההורים מהתהליך. אם ההורים חווים את הגירושים כטראומה קשה או ככישלון, גם הילדים יחוו זאת כך, ולהפך. ההסבר מתבסס על כך שהילדים מזדהים רגשית ומחשבתית עם ההורים שלהם. ככל שהילד צעיר יותר ופחות בעל יכולת הבחנה עצמאית, הוא נוטה יותר לאמץ את הרגשות והתחושות של ההורה. לכן, ככל שההורה ירגיש שהגירושים הם אסון, גם הילד יאמץ את ההרגשה הזאת. למה ילד נפגע מהגירושים של הוריו? ילדים יכולים להיפגע מגירושים מסיבות רבות. הם יכולים להרגיש נטושים, מכיוון שכבר אינם ישנים בכל לילה עם שני ההורים באותו בית. הילד יכול להרגיש עצוב או בודד מכיוון שפתאום ההורה שלו לא נמצא תמיד איתו, ויש תחושה של פירוק המסגרת המוכרת והבטוחה שהייתה קיימת. אליעד מסביר כי כאשר ההורה אומר לעצמו המשפחה שלי התפרקה, המשפחה חייבת להיות ביחד, הילד שומע ומפנים זאת, ולפיכך יחווה בעצמו שהמשפחה שלו התפרקה. כלומר, ההורה מעביר לילד את התחושה שהגירושים הם דבר שלילי וטראומטי, והילד מקבל את נקודת המבט הזו. מה הקשר בין אמונות ההורים לפגיעה בילדים? אליעד מדגים כיצד המחשבות והאמונות של ההורים משפיעות על הילדים. הוא מסביר שאם ההורה מאמין בצורה חזקה במשפחה כמשהו שחייב להיות מאוחד ושלם, הוא יחווה סבל גדול יותר כשהוא מתגרש, מכיוון שהוא רואה זאת כהתפרקות של חלום חשוב. הילד, שמזדהה עם ההורה שלו, יאמצו את אותה האמונה ולכן גם הוא יסבול מכך. לדוגמה, אם ילד גדל עם אמונה שצריכים להיות אבא, אימא וילדים בבית אחד, הוא ירגיש רע מאוד כאשר הוא מגלה שזה כבר לא מתקיים. אליעד מציין שאמונה זו לא מגיעה משום מקום, אלא שההורים עצמם משרישים את האמונה הזו בילד. הם אומרים לו כמה טוב שיש שני הורים, ועד כמה חשוב האיחוד המשפחתי, וכאשר הגירושים מתרחשים, הילד מרגיש שכל האמונה הזו התנפצה לו. כיצד אפשר להפחית את הטראומה מהגירושים? אליעד מציע פתרון פשוט אך יסודי: כדי להפחית את הטראומה של הילד מהגירושים, ההורה צריך קודם כל להפחית את הטראומה שלו עצמו מהגירושים. אם ההורה יחשוב שהגירושים הם תהליך טבעי ולא אסון נורא, גם הילד יחשוב כך במידה רבה. ככל שההורה פחות יחווה את הגירושים כדבר רע, כך הילד שלו יושפע פחות מכך. הסיבה לכך היא שהילד תופס את המציאות דרכו של ההורה, במיוחד בגילאים צעירים. הילד בדרך כלל מזדהה מאוד עם ההורה שלו, ואם ההורה משדר שזה אירוע טבעי ולא טראומטי, הילד ילמד לקבל את השינוי במציאות בצורה בריאה יותר. דוגמה להורות משותפת ללא טראומה כדוגמה נוספת אליעד מציין ילדים שנולדים לתוך מסגרת של הורות משותפת מראש, כאשר שני ההורים כלל אינם חיים יחד ולא מגדלים את הילד במסגרת זוגית. במקרה כזה, לילד אין טראומה מכיוון שמעולם לא הועברה לו האמונה שחייבים לחיות במסגרת זוגית. מכאן שאליעד מוכיח שהפגיעה בילד נגרמת כתוצאה מתפיסות ואמונות שההורים משרישים בו, ולכן ניתן למנוע או להפחית את הטראומה על ידי שינוי אמונות אלה ... את חשיבות האופן שבו ההורה חווה את תהליך הגירושים. ככל שההורה יראה בגירושים אירוע פחות טראומטי ופחות שלילי, כך הילד שלו יושפע פחות מהאירוע. הדרך להגן על הילדים מפגיעה נפשית בעת גירושים היא קודם כל לעבוד על הגישה האישית של ההורה כלפי הגירושים ולראותם כתהליך טבעי ולא אסון. איך להתגרש בלי לפגוע בילדים? איך להקל על ילדים בגירושים? השפעת הגירושים על ילדים איך למנוע טראומה מגירושים? הורות משותפת ללא טראומה עכשיו אמרנו כזה דבר אם בן אדם רוצה בשעה טובה ומוצלחת הוא הבין שמאוד רע לו והוא רוצה להתגרש ויש ילדים והוא רוצה שהילדים לא יפגעו מזה ילדים קטנים שיכולים להיפגע מזה, מה אותו הורה יכול לעשות כדי שהילדים לא ...

הדרכת הורים, איך לגרום לילד מתבגר לעזוב את הבית? איך לגרום לילד לעזוב את הבית? איך לגרום לילד להיות עצמאי? איך לגרום לילד מפונק להפסיק להתפנק? איך לגרום לילד עצלן לא להיות עצלן? איך לתת דוגמה אישית לילדים? איך לחנך ילדים? איך לגרום לילד מתבגר לעזוב את הבית ולהיות עצמאי? אליעד כהן מתייחס לסוגיה נפוצה של הורים רבים - איך להתמודד עם ילד מתבגר שלא מוכן לעזוב את הבית ולהיות עצמאי. אליעד מציג את הדילמה דרך דוגמה של ילד מבוגר שגר בבית הוריו, מנצל אותם כלכלית ורגשית, ואינו מוכן לעזוב. הוא מסביר כי המצב הזה נוצר בעקבות חינוך לקוי שבו הילד הורגל לקבל בלי לתת, והוריו לא הציבו לו גבולות ברורים מגיל צעיר. אליעד כהן מסביר שהשיטה הפשוטה והנפוצה לטפל ... לתת לו כסף, להתעלל בו) אך לא באמת מתמודד עם שורש הבעיה. המטרה האמיתית אינה למצוא דרכים לריב עם הילד אלא לגרום לו לרצות בעצמו להיות עצמאי ולעזוב את הבית. מדוע ילדים חוששים לעזוב את הבית? אליעד מסביר כי הילד לא עוזב את הבית בעיקר בגלל פחד להיכשל. הוא מרגיש בטוח בבית הוריו, שם אין סכנת כישלון ואין סיכון שיאלץ להתמודד עם מציאות חדשה ולא מוכרת. כמו תושבי הדרום בישראל, שמעדיפים להישאר בבתיהם למרות הירי והסכנה, גם הילד בוחר להישאר במצב הנוכחי מחשש שהמציאות שתגיע אחר כך תהיה גרועה יותר. אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שהבעיה מתחילה בהורים. ההורים הם אלו שפינקו את הילד והרגילו אותו לנוחות יתר. הסיבה שהם עשו זאת נעוצה בכך שגם הם עצמם מפונקים בדרך כלשהי. ההורים פעלו מתוך רצון להעניק לילד את מה שהיו רוצים לקבל בעצמם או מתוך חשש לאבד את אהבתו של הילד. כתוצאה מכך הילד למד לקבל בלי לתת דבר בתמורה. איך לשנות את ההתנהגות של ילד מפונק? הדרך הטובה ביותר לגרום לילד להיות עצמאי ולעזוב את הבית היא על ידי שינוי אמיתי של ההורים עצמם. ההורים צריכים להכיר בכך שגם הם מתנהגים באופן דומה לילד שלהם בתחומים אחרים בחיים. בדיוק כמו שהילד חושש לעזוב את הבית ולהתחיל חיים עצמאים, גם ההורים עצמם חוששים משינויים ומהתמודדות עם אתגרים חדשים. אליעד כהן מסביר כי ההורים חייבים לבדוק איפה הם מתנחלים - כלומר, איפה הם תקועים באזור הנוחות שלהם ומסרבים להתקדם. כמו שהילד מפחד להיכשל כשהוא יוצא מהבית, כך ההורים מפחדים מכישלון בתחומים שונים בחיים שלהם - אם זה בקריירה, בזוגיות או בשינוי דפוסי חשיבה. אם ההורים יתחילו להתמודד עם הפחדים שלהם, יעזו לעשות דברים חדשים, ויפסיקו לפחד מכישלון, הילד שלהם יראה את השינוי הזה ויקבל דוגמה חיובית. אליעד מציין שהילד ירגיש שהוריו הם אנשים שפועלים ומעזים, ולכן גם הוא ירגיש בטוח יותר לעשות צעדים דומים. מהי הדרך הנכונה לתת דוגמה אישית לילדים? לפי אליעד, דוגמה אישית משמעותית מתקיימת כאשר ההורים עצמם עושים את הדברים שהם מפחדים מהם, מתמודדים עם אתגרים חדשים ... מדובר בדוגמה אישית רק בתחומים שההורים כבר בטוחים בהם, אלא דווקא באזורים שבהם יש להורים חששות או פחדים. כאשר הילד רואה שההורה לא חושש להסתכן, לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם בעיות וקשיים, הוא לומד באופן טבעי לחקות התנהגות זו. אליעד מוסיף שככל שההורים ישדרו ביטחון רב יותר ויתמודדו עם האתגרים שלהם, כך הילד שלהם ירגיש יותר בטוח ויצליח לגבור על החששות שלו. בסופו של דבר, שינוי אמיתי בהתנהגות של ההורה, ושינוי באווירה הכללית בבית, יוביל לכך שהילד יבחר בעצמו להיות עצמאי ולעזוב את הבית בלי הצורך בלחץ או באיומים. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהפתרון לבעיה הוא פנימי ואישי, והורים חייבים קודם כל לשנות את עצמם כדי להוביל לשינוי בילדים שלהם. הדוגמה האישית היא הדרך האפקטיבית ביותר לחנך ילדים להיות עצמאים, אחראיים ומסוגלים להתמודד עם אתגרים. איך לגרום לילד להיות עצמאי? איך להתמודד עם ילד מפונק? איך לתת דוגמה אישית לילדים? איך לגרום לילד לעזוב את הבית? איך להתמודד עם פחד מכישלון? איך לחנך ילד עצלן?

אהבת הורים לילדים, איך לאהוב פחות את הילד שלך? הענקת יתר, מעניק יותר מידי, איך לא להעניק יותר מידי? למה אני אוהב את הילד שלי? למה אני אוהב אותו? למה אני אוהב אותה? למה אני אוהב להעניק? למה אני אוהב לתת? יחסי הורים וילדים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם יותר מאשר בני זוגם? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להעדפת ההורים את ילדיהם על פני בני זוגם, היא שהאהבה לילד נתפסת כנטולת תנאים. אנשים מחפשים מקום שבו הם יכולים להעניק אהבה ללא תנאי, והילד מספק בדיוק את המקום הזה. לעומת זאת, ביחסים זוגיים האהבה מותנית וצבועה בדרישות ובציפיות שונות. ההורה מרגיש שדרך הילד הוא יכול לבטא את אהבתו ללא גבולות וללא תנאים, ולכן פעמים רבות יעדיף להעניק לו יותר מאשר לבן הזוג. לדוגמה, אדם יכול לאהוב את ילדו באופן בלתי מותנה, בלי קשר למעשיו או להצלחותיו, בעוד את בן הזוג הוא אוהב לרוב בתנאים מוגדרים ובציפיות מסוימות. כשמדובר בילדים, קיימת תחושת הזדהות עמוקה יותר, ההורה מרגיש שהילד הוא חלק בלתי נפרד ממנו, כמעט כמו שלוחה שלו. לעומת זאת, בן הזוג נתפס כאדם נפרד לגמרי, ולכן אהבה כלפיו כרוכה בתנאים ובדרישות. למה אנשים מעניקים יותר מדי לילדים שלהם? אליעד כהן מבהיר שאחת הסיבות לכך שהורה מעניק לילדו יותר מדי, היא שההורה בעצם מעניק לעצמו פיצוי על דברים שהוא עצמו לא קיבל בילדותו. הוא מביא דוגמה של הורה שהעניק לילדו באופן מוגזם כי אביו של אותו הורה התייחס אליו באופן רע בילדותו, וההורה נשבע לעצמו שעם ילדיו שלו הוא יתנהג אחרת. לכן, בכל פעם שילדו של אותו הורה סובל או נפגע, ההורה מנסה לפצות אותו ולהעניק לו עוד ועוד. לדברי אליעד, כאשר הורה מעניק לילד, הוא בעצם מדמיין שמעניקים לו עצמו בתור ילד. כלומר, ההורה מעניק לילדיו כדי לפצות את עצמו רגשית על חוסרים שחווה בעברו. לדוגמה, אדם שהרגיש בילדותו שהוא לא אהוב או לא רצוי, ינסה לפצות על כך על ידי כך שהוא יאהב את ילדיו בצורה מוגזמת. איך להפסיק להעניק יתר על המידה לילדים? אליעד מסביר שהפתרון להענקת יתר טמון בזיהוי הסיבות שמניעות את ההורה לתת כל כך הרבה. אם, למשל, הסיבה להענקת היתר היא שההורה מנסה לפצות על חסך שחווה בילדותו, הפתרון יהיה שההורה יכיר בחוסר שחווה, יתמודד איתו ויקבל אותו במקום לנסות לפצות עליו דרך הילדים. אליעד נותן דוגמה להורה שאומר כי בילדותו לא חיבקו אותו מספיק ולכן היום הוא מרעיף חיבוקים על ילדיו. כדי לפתור זאת, ההורה צריך ללמוד לקבל ולהשלים עם החסך שהיה לו בילדות, עד כדי כך שהוא יהיה מסוגל להגיד שהוא היה מוכן לעבור שוב את אותה החוויה. ברגע שההורה יגיע למצב של קבלה מוחלטת של עברו, הוא לא ירגיש צורך להעניק באופן מוגזם לילדו כפיצוי עצמי. איך להתמודד עם הפחד מאובדן הילד? בהקשר של פחד מאובדן ילד, אליעד מסביר שהפחד נובע מאהבה מוגזמת, שההורה חש כלפי הילד. אם ההורה רוצה להקטין את הפחד הזה, הוא צריך להחליש את מידת האהבה או התלות הרגשית שלו בילד. כדי לעשות זאת, עליו להבין מהי הסיבה לאהבה הרבה הזו ולנסות לספק אותה בדרכים אחרות. לדוגמה, אם ההורה גאה מאוד בילדו ולכן מרגיש קשר חזק כלפיו, הוא צריך למצוא דרכים אחרות להרגיש גאה בעצמו ולא רק דרך הילד. איך ללמוד לאהוב פחות את הילד שלי? כדי ללמוד לאהוב את הילד פחות, אליעד מציע כמה דרכים: לזהות מהן הסיבות לכך שאתה אוהב את הילד שלך באופן מוגזם. אם זה נובע מצורך להעניק אהבה ללא תנאים, עליך למצוא תחומים נוספים בחייך שבהם אתה יכול לאהוב ללא תנאים. ברגע שתלמד לאהוב דברים נוספים ללא תנאים, הצורך באהבת יתר לילד יקטן. להבין את המנגנון הפסיכולוגי של הענקת יתר כפיצוי עצמי, ולטפל בשורש שלו, כלומר, להשלים עם חוויות העבר. ללמוד ...

הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג / מורה / הורה / מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים, יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ ... חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד לדעת לשלוט בעצמו ולא לעשות את כל מה שהוא רוצה, כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם עם עצמו ועם כל הרצונות והמעשים שלו. וכאשר ההורה מלמד את הילד להתנהג דווקא בצורה כלשהי, הרי שבכך בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי הילד לא יכול לשרוד בעולם בלי חינוך כלשהו. ואפילו בעלי החיים, גם הם מקבלים חינוך כלשהו, לדעת להיזהר מבעלי חיים טורפים וכיוב. ואם הילד לא יקבל כל חינוך, הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא חברתי והתנהגותי. ואחכ שהילד גדל, אז הוא מתחיל לחפש את עצמו. כי מגיל קטן לימדו אותו להתנהג לפי כללים חברתיים כלשהם. ובכך בעצם דיכאו אצל הילד את ההגדרה העצמית שלו. וכן, גם אם ההורה מלמד את הילד לבטא את עצמו בתוך המסגרת החברתית, הרי שעדיין זה לא אותה שלמות, כמו אילו היה אפשרי ללמד את הילד לבטא את עצמו ללא כל גבולות. וכאשר הילד גדל והופך להיות אדם בוגר, אז הוא מתחיל ללכת לפסיכולוגים, כדי לנסות להבין מה הוא רוצה מעצמו, וכדי להשתחרר ...