חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה. אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שההורה צריך ללמוד להבין מה בדיוק עובר על הילד, מהם הרצונות והצרכים שלו, מה מניע אותו ומה המטרות שלו. הבעיה המרכזית היא שלרוב ההורה אינו מבין את מהות התנהגות הילד, משום שהילד לעיתים אינו מבין את עצמו, או שאינו מצליח לבטא נכון את מחשבותיו ורצונותיו. לכן ההורה צריך לקבל הדרכה מקצועית שתלמד אותו איך לזהות נכון את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה. לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת לב. ההורה צריך ללמוד כיצד להבחין בין המסר הגלוי שהילד מביע לבין המסר הסמוי שהילד לא יודע או לא מצליח להביע במילים. מדוע לא תמיד חייבים לראות את הילד כדי לעזור לו? אחת הטענות שעולות בהקשר הזה היא האם אפשר בכלל לעזור לילד בלי לראות אותו באופן אישי. אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר על טיפול פסיכולוגי או התמודדות עם בעיות התנהגות, למעשה אין הבדל משמעותי בין ילדים או אנשים בכלל, מכיוון שהמבנה הפסיכולוגי הבסיסי הוא דומה. כלומר, כל אדם - ילד או מבוגר - פועל מתוך מניעים ורצונות, וכל בעיית התנהגות נובעת מדפוס חשיבה או מרגש פנימי שגורם להתנהגות מסוימת. לכן, כדי לעזור לילד אין הכרח לפגוש אותו ישירות. מספיק לשמוע מההורה את התיאור של ההתנהגות, את הקשיים שהילד מתמודד איתם, כדי להבין מהו דפוס החשיבה או מה המניע הפסיכולוגי שמפעיל אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לרופא ... מתאימה להורה כיצד לפעול מול הילד. סיכום מעשי: מה ההורים צריכים לעשות בפועל? המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא חינוך ילדים הוא שההורה חייב לקחת אחריות על התהליך, במיוחד אם הילד מסרב לטיפול. במקום לוותר, ההורה צריך להגיע לפגישות ייעוץ ... חיובי על התנהגות הילד שלו, וכיצד לייצר שינוי אמיתי בהתנהגות, בריכוז וביכולת של הילד להסתדר טוב יותר בחיים. איך לחנך ילד עם בעיות קשב וריכוז? מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? איך להבין התנהגות של ילדים? האם חייבים לראות את ...

פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...

גישור משפחתי, מגשר משפחתי, מגשר משפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות עם ילדים, מריבות במשפחה, אימהות, אהבת אם לבנה, אהבת אם לילדיה, אימון משפחתי, יעוץ משפחתי, בעיות עם ההורים למה הורים וילדים רבים כל הזמן? הסיבה המרכזית שבגללה יש מריבות בין הורים לילדים, ובפרט במקרה של אימהות וילדים, נעוצה בצורך של כל צד להאשים את הצד השני בחוסר שביעות הרצון הפנימית שלו מעצמו. כאשר אדם מרגיש לא טוב עם עצמו, הוא מחפש סיבה חיצונית להרגשתו, ואז קל לו להאשים מישהו שקרוב אליו, כמו אמא, אבא או ילד. אליעד מסביר שאם אדם נמצא לבד במדבר ואין לו את מי להאשים, הוא יאלץ להאשים רק את עצמו. לעומת זאת, כשיש מישהו אחר בקרבתו, כמו אמא או ילד, טבעי ונוח יותר להפנות את האשמה כלפי אותו אדם. האם אנחנו באמת רבים על מה שנראה לנו? לפי אליעד, ... כשאמא ובנה רבים, הם לא רבים על הדברים שהם חושבים שהם רבים עליהם. המריבות על נושאים קטנים כמו למה הילד לא סידר או למה האמא לא הכינה משהו, הן רק סימפטומים לתסכול פנימי עמוק יותר. אליעד אומר שהצעד הראשון ... האמיתית, לשים הכל על השולחן, ולהיות כנים עם עצמנו לגבי הסיבות האמיתיות לתסכול. מהו הפתרון האמיתי לבעיות בין הורים וילדים? הפתרון שהציע אליעד הוא תיאום ציפיות. המריבות בין ההורים לילדים נובעות מכך שלכל אחד יש ציפיות שונות. לדוגמה, ילד מצפה מאמו שתאהב אותו בלי תנאים, אך האם לא תמיד יכולה לעמוד בציפייה הזאת באופן מושלם. כך נוצר מצב שהילד מאשים את האם שאינה אוהבת אותו מספיק, והאם מרגישה תסכול שהילד אינו מעריך את מה שהיא כן נותנת. אליעד מדגיש ששני הצדדים צריכים לשבת ולברר בכנות את הציפיות האמיתיות שלהם זה מזה. האם באמת קיימת אהבה ללא תנאים בין אם לילדיה? אליעד מעלה את הטענה שהילד רוצה לקבל אהבה ללא תנאים כי הוא בעצמו לא מצליח לאהוב את עצמו ללא תנאים. הוא מסביר שהאם חושבת ... לו. האם תנסה להוכיח שהיא כן אוהבת, אך התהליך רק יסלים את המריבה. למה קשה להוכיח אהבה בין הורה לילד? אחת הבעיות המרכזיות ביחסי הורים וילדים היא חוסר היכולת להוכיח אהבה. אליעד מבהיר שאין דרך אמיתית להוכיח שאתה אוהב מישהו. הילד יכול תמיד לטעון שלא אוהבים אותו מספיק, ויהיו לו תמיד הוכחות לכך. האם מנגד יכולה תמיד לטעון שכן, והמריבה ... אהבה, ולהתמקד במקום זאת בהבנת הסיבות הפנימיות לחוסר שביעות הרצון של כל אחד מהצדדים. האם הורים צריכים לאהוב את ילדיהם ללא תנאים? אליעד מדגיש שלאהוב ללא תנאים הוא רעיון שלא באמת ניתן לממש אותו באופן מלא. הוא מסביר שאמא כן אוהבת את ילדה ללא תנאים במובן מסוים, אך לא באופן מוחלט. מצד אחד, אמא מוכנה לקבל את הילד עם חסרונות רבים שלא הייתה מקבלת מאף אחד אחר, ומצד שני, היא לא יכולה לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה תמיד. זה המתח שיוצר את האשליה שהיא לא אוהבת אותו ללא תנאים. הילד עצמו צריך להבין שגם הוא לא אוהב את עצמו ללא תנאים, ולכן הוא מפנה את הציפייה הזאת אל אמו. איך לעשות תיאום ציפיות בין הורים לילדים? אליעד מציע פתרון מעשי: לשבת יחד ולברר מה הציפיות של כל אחד מהצדדים. לא להתמקד בפרטים הקטנים, אלא בדברים ... אנשים זרים, הם היו מתרחקים מאיתנו, ולכן נוח יותר להאשים דווקא את בני המשפחה. מהו שורש התסכול ביחסי הורים וילדים לפי אליעד? שורש התסכול נעוץ בכך שהאדם לא שלם עם עצמו. הילד מצפה מאמו לקבל אותו ללא תנאים כי הוא לא מקבל את עצמו כך. האם מאוכזבת מהבן כי היא לא ... שהיא אמא טובה מספיק. כל צד משקף לשני את חוסר שביעות הרצון הפנימית שלו. מה הקשר בין יחסי הורים וילדים לתפיסת המציאות? אליעד קושר את העניין לתפיסת המציאות כולה. האדם מתלונן על המציאות כפי שהבן מתלונן על אמו, וכפי ... מחזירה לו באותה צורה. כלומר, תלונות והאשמות יוצרות מעגל של תלונות חוזרות כלפיך מהסביבה. איך לפתור מריבות בין הורים לילדים? מהו גישור משפחתי? האם הורה חייב לאהוב את ילדיו ללא תנאים? למה יש מריבות במשפחה? מהו תיאום ציפיות במשפחה? איך לשפר את יחסי ההורים והילדים?

ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת ... כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא ... (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט. איך אפשר ... עם המציאות כפי שהיא. גם זו סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת. כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית? אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו ... מאוד פשוטות על ידי התבוננות יצירתית, וגם מפעולות מורכבות על ידי פישוט או שחרור. איך ליהנות משטיפת כלים? למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל ... הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או ... יותר מועילה לו ממזיקה, כי אחרת לא היה עובד. מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד? שאלה: ללמוד עם הילד. אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים. בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו ... שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה? מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב ... שעה שלמה. יש מחשבה שאתה לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה. לדוגמה, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט. ואם אתה ... לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו. זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה ... ואז זה משעמם אותך. אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל ... להתחיל לשאול הרבה שאלות על הכלים ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות. ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין. השאלות ... סוף, אלוהים הוא גם הכלום וגם הכל, כשאני מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס ... הנאה. לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה. למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה ... אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום. זאת אומרת, שכאשר ... הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש ... את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר. הדבר הזה שאני מסביר ... מאותה פעולה ליהנות פעמיים ולסבול פעמיים. אם אתה נהנה מההפכים אתה גם סובל מההפכים. למשל כאשר את מלמד את הילד שלך, אתה יכול ליהנות בתהליך משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה ... תהיה רק יש, גם לא תהנה כי אתה מתחיל לסבול מחוויית הצמצום, ולכן זה גם וגם. אתה יודע למה הילד לא רוצה להכין שיעורי בית? אחת הסיבות כי זה גורם לו להיעלם, הוא מרגיש שהוא חסר בחירה חופשית, זה ... משעממים אותו וזאת כמו חוויית מוות / אין, כבר מגיל קטן הוא לא רוצה למות. אז איך מצליחים לגרום לילד להכין שיעורים, אחד - לעניין אותו בשיעורי בית, והשני - שמסבירים לו את הצד של האין, שבחיים הוא צריך ... לשאול עליו שאלות, עד אין סוף. ולפעמים האדם רוצה להיעלם ולא רוצה לשאול כלום. יש שתי מטרות בלימוד עם הילד, האחד שעושים דברים גם כשלא רוצים, ודבר נוסף שצריך לגרום לילד ליהנות מעצם הלימוד עצמו.

לשכנע אנשים, NLP, חינוך ילדים, הפסקת עישון, דיאטה, לרדת במשקל, הנעת אנשים, להפסיק לעשן, ירידה במשקל, לשתול מחשבות, להניע עובדים, לנהל עובדים, שכנוע אנשים, ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... טיפוס שמרגיש שכל דבר חייב להיות מחויב, בעוד שהאם מחשיבה את הכל כאפשרי. האב, לדוגמה, מאשים את אשתו בגידול ילד שאינו מצליח בעיניו. הוא טוען שהילד ייצא חסר ערך כי הם לא הקפידו על כל דבר ובכך יגרמו לו להתעקש על המשימות. אך אליעד כהן ... דווקא משיג את הפעולה ההפוכה. אני אספר לכם סיפור לדוגמה נגיד שבא בן אדם ויושב איזה זוג ומדברים על הילדות שלהם, בסדר ואז יש להם שמה שני קצוות האבא הוא טיפוס שהכל אצלו מחויב, האמא היא טיפוס שהכל אצלה ... כן, ואז הבן זוג הזה אומר לאשתו, אומר לה תקשיבי את יודעת מה טוב בגישה שלך שבעוד שבע שנים שהילד שלנו יהיה כלום, אני אגיד לך אתה רואה למה הוא כלום? בגלל שאת שום דבר לא התעקשת איתו כי ... אמרתי לו רגע אבל זה גם יכול להיות הפוך בעוד שבע שנים היא תוכל להגיד לך אתה יודע למה הילד יצא כזה בטלן? בגלל שאמרת לו שהכל מחויב, לא אמרתי בשפה הזאת במילים אחרות כאילו, אדרבא בגלל שכל דבר ... זה. לדוגמה אם נגיד או במקרה הספציפי הזה, נגיד אתה יודע שיש מישהו שהוא מאוד רוצה להרגיש שהוא, נגיד ילד שאתה יודע מה הוא רוצה להרגיש שהוא בוגר, עכשיו אם אתה רוצה נגיד שהוא לא יעשה את השיעורים תשפיל ...

... עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול ... נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק ... ללא תנאי איך נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה? לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור ... עצמך פנימית לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני. הדגמה דרך שאלה לילד: האם הכנת שיעורים? כאשר הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: אם לא הכנתי, אקבל עונש. לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס, הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי ... האמת. אם השואל באמת מתכוון לשמוע כל תשובה אפשרית, השיח נהיה נקי יותר. דוגמאות לכך ראינו בכל המקרים המעשיים: ילד שלא רוצה להגיד שלא הכין שיעורים, עובד שמאחר לעבודה ומפחד שיאשימו אותו, בן זוג ששואל את זוגתו על בגידה ... אז הוא ילחץ תהיה אווירה לא נעימה הוא ירגיש מותקף או לדוגמה סתם מישהו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה אתה רוצה לשאול את אשתך שאלה רוצה לשאול מישהו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש סוג של קונפליקט, ... תשאל אותו ואיזה עוד אפשרות יש. ש: לשאול אותו על משהו אחר. אליעד: עכשיו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה האם הוא עשה או לא עשה משהו מסוים בסדר, עכשיו אתה בראש שלך אומר אם אני אשאל ...

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי ... אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו ... אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?

... ונשנית, שטיפת ידיים חוזרת ונשנית, חשיבה כפייתית, איך להפסיק לסגור את הדלת? טיפול ב OCD של חזרתיות, OCD אצל ילדים מה הסיבה האמיתית לפעולות חוזרות ונשנות (OCD)? אליעד כהן מסביר שאנשים הסובלים מ - OCD עם חזרתיות, נוטים לחזור ... מדויק, אפשר לבחור את שיטת הטיפול המתאימה שתוביל לשינוי. איך להפסיק שטיפת ידיים חוזרת ונשנית? איך מטפלים בחזרתיות אצל ילדים? מה גורם להתנהגות כפייתית? למה אני סוגר את הדלת שוב ושוב? איך מתמודדים עם טקסים של OCD? מה לעשות עם התמכרות לבדיקת הטלפון? האם אפשר להחלים מ - OCD? איך לטפל בתנועות חזרתיות בילדים? איך לטפל בחזרה על משפטים אצל ילדים? איך לטפל בחזרתיות בדיבור אצל ילדים? איך לטפל בילד שחוזר על אותו משפט? למה אני כל הזמן בודק את הווצאפ? למה אני כל הזמן מסתכל בווצאפ? איך לטפל ... אני כל הזמן בודק את המייל? למה אני כל הזמן מסתכל בטלפון? שטיפת ידיים מרובה, שטיפת ידיים מרובה אצל ילדים, בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, התמכרות לפלאפון, התמכרות לווצאפ, התמכרות לאינסטגרם, איך לצאת מ ocd? טיפול ב ocd חמור, ... פעולה, סוגי נוירוזות, קרצוף ידיים עד זוב דם, איך להפסיק לשטוף ידיים? שטיפת ידיים אובססיבית, טקסי ניקיון ארוכים ויסודיים, ילד שחוזר שוב ושוב על אותה הפעולה, ילד שעושה שוב ושוב את אותה הפעולה, ילד שחוזר שוב ושוב על אותו המשפט, חזרתיות בהתנהגות של ילדים, מחלת האנשים החכמים, טורדנות כפייתית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פעולות טקסיות שוב ושוב, שטיפת ידיים כפייתית, איך ...

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות ... זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון ... האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, מורחבת כאשר יש לו ילדים. כשהאדם אומר אני, הוא כבר מתכוון לא רק לעצמו אלא גם לילדיו, כך האגו שלו מתרחב. בני האדם שואפים להתרחב, להתפשט, ולתפוס מקום רב יותר בעולם. אליעד מביא דוגמה מהסיפור מעשה ... אותו רעיון בדיוק: הרצון של האדם להגדיל את עצמו ואת השפעתו בעולם. האם המשכיות היא באמת סיבה הגיונית להבאת ילדים? אליעד מתייחס גם לרצון של אנשים שיהיה המשך לעסק, לקריירה או לחיים שלהם באמצעות ילדים. הוא אומר שאם האדם באמת היה נהנה מעבודתו, הוא לא היה צריך לחשוב למי להוריש את העסק. העובדה שאנשים ... לעסק או לקריירה שלהם מצביעה דווקא על כך שהם מבינים, במודע או לא, שהעבודה שלהם אינה מספקת משמעות אמיתית. הילד במקרה הזה משמש תירוץ להצדיק את ההמשך של העבודה חסרת המשמעות. האם ילדים באמת מביאים שמחה אמיתית? אליעד מבהיר כי מי שאין לו שמחה פנימית ואמיתית, לעולם לא ימצא אותה בילדים. השמחה שהילדים מביאים היא תמיד זמנית, חלקית, ולא מוחלטת. אנשים שהיו מדוכאים לפני שנולדו ילדיהם, לא הופכים להיות מאושרים לאורך זמן רק בזכות הילדים. ברגע שהילדים כבר לא נותנים את התחושה של האושר, האדם שוב ימצא את עצמו ריק ומחפש משמעות חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר ... באמת למה הוא חי, יש לו שמחה פנימית בלתי תלויה בשום גורם חיצוני, והוא יכול להביא או לא להביא ילדים מתוך בחירה חופשית ומודעות אמיתית, ולא מתוך צורך או תלות. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? מהי משמעות החיים? האם ...