ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ריקנות, חוסר משמעות ... זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון ... האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, מורחבת כאשר יש לו ילדים. כשהאדם אומר אני, הוא כבר מתכוון לא רק לעצמו אלא גם לילדיו, כך האגו שלו מתרחב. בני האדם שואפים להתרחב, להתפשט, ולתפוס מקום רב יותר בעולם. אליעד מביא דוגמה מהסיפור מעשה ... אותו רעיון בדיוק: הרצון של האדם להגדיל את עצמו ואת השפעתו בעולם. האם המשכיות היא באמת סיבה הגיונית להבאת ילדים? אליעד מתייחס גם לרצון של אנשים שיהיה המשך לעסק, לקריירה או לחיים שלהם באמצעות ילדים. הוא אומר שאם האדם באמת היה נהנה מעבודתו, הוא לא היה צריך לחשוב למי להוריש את העסק. העובדה שאנשים ... לעסק או לקריירה שלהם מצביעה דווקא על כך שהם מבינים, במודע או לא, שהעבודה שלהם אינה מספקת משמעות אמיתית. הילד במקרה הזה משמש תירוץ להצדיק את ההמשך של העבודה חסרת המשמעות. האם ילדים באמת מביאים שמחה אמיתית? אליעד מבהיר כי מי שאין לו שמחה פנימית ואמיתית, לעולם לא ימצא אותה בילדים. השמחה שהילדים מביאים היא תמיד זמנית, חלקית, ולא מוחלטת. אנשים שהיו מדוכאים לפני שנולדו ילדיהם, לא הופכים להיות מאושרים לאורך זמן רק בזכות הילדים. ברגע שהילדים כבר לא נותנים את התחושה של האושר, האדם שוב ימצא את עצמו ריק ומחפש משמעות חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר ... באמת למה הוא חי, יש לו שמחה פנימית בלתי תלויה בשום גורם חיצוני, והוא יכול להביא או לא להביא ילדים מתוך בחירה חופשית ומודעות אמיתית, ולא מתוך צורך או תלות. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? מהי משמעות החיים? האם ...

הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים מפרופורציה. לדוגמה, כאשר אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות ... ולהביא אותה בעצמה להבנה שאין בכך משהו נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים. כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר את כל ההנחות הלא נכונות שיש לילדה בראש (למשל שהיא בטוחה שהחולצה תיהרס או שלא יוכלו לקנות לה חולצה חדשה). ברגע שהילדה מתחילה לפקפק בעצמה בהנחות האלו, היא תהיה רגועה יותר והמריבה תפחת. אליעד מציע גם ליצור חוקים או משחקים בבית ... שאומר שאם יש בבית בגד חדש, כולם צריכים למדוד אותו כדי לוודא למי הוא מתאים. המשחקיות עוזרת להרגיע את הילדים. כיצד ההורה יכול ללמוד לתווך בין הילדים? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא שעל ההורה להיות מודע לדרך שבה הוא מתייחס לילד בזמן שהוא שואל שאלות. אם ההורה מתייחס לילד כאילו הוא מנסה להוכיח לו שהוא טועה, הילד יסרב לשתף פעולה. לעומת זאת, אם הילד יחוש שההורה באמת רוצה להבין אותו ושהוא לטובתו, הוא ירגיש בנוח יותר לשתף פעולה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי ככל שההורים יצליחו לפתור קונפליקטים פנימיים בתוך עצמם, כך יהיה להם קל יותר לפתור את המריבות של הילדים שלהם. התמודדות נכונה עם קונפליקטים פנימיים מגדילה את היכולת של ההורה ללמד את ילדיו כיצד לנהל את הרגשות, הכעסים והתסכולים שלהם, מה שיוביל בסופו של דבר להפחתת המריבות בבית. איך למנוע מריבות בין אחים? כיצד להתמודד עם ילד עצבני? איך ללמד ילדים לקחת אחריות? מה לעשות כשהילדים רבים מכות? איך להתמודד עם אלימות בין אחים? כיצד להרגיע ...

יחסי הורים וילדים, תלות רגשית בהורים, אהבת הורים לילדים, למה הורים אוהבים ילדים? אמא יש רק אחת, אבא יש רק אחד, משפחה יש רק אחת, יחסים משפחתיים, אהבת ילדים להורים למה אנשים חושבים שההורים שלהם אוהבים אותם הכי הרבה בעולם? אנשים רבים מרגישים שההורים שלהם אוהבים אותם יותר ... סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שההורים הם אלו שהעניקו לאדם הכי הרבה דברים בחיים שלו, בין אם זה טיפול בילדות, תמיכה כלכלית, או כל השקעה אחרת במהלך השנים. בגלל שההורים משקיעים כל כך הרבה בילדים שלהם ולא מבקשים כמעט שום דבר בתמורה, נוצרת התחושה שהם אוהבים ללא תנאים. אם משווים זאת לאדם אחר, כמו עובד שמקבל משכורת, ברור כי ההורים נותנים הרבה יותר ולא מצפים לתמורה מוחלטת מהילדים שלהם. הסיבה השנייה שמייצרת את התחושה הזאת היא העובדה שהורים בדרך כלל לא דורשים מהילד שלהם תמורה ישירה על ההשקעה העצומה בהם. זה מחזק את התחושה של אהבה חסרת תנאים. עם זאת, אליעד כהן מציין שצריך לבדוק לא רק מה ההורים נתנו, אלא גם מה ההורים מקבלים בחזרה מהילד. למרות שהילדים לא מעניקים כסף או שירותים ישירים להוריהם, הם מעניקים להורים דברים אחרים בעלי ערך רגשי משמעותי, כמו תחושת גאווה, ... ללא תמורה? התחושה שהורים נותנים הכל מבלי לקבל דבר בתמורה אינה נכונה לחלוטין. אליעד מדגיש כי ההורים אכן מקבלים מהילדים שלהם משהו בתמורה, גם אם הוא אינו חומרי או ברור לעין. לדוגמה, ההורים מרגישים פחות בודדים בזכות הילדים שלהם, ומקבלים משמעות וסיפוק מעצם היותם הורים. הם מתמלאים בשמחה ובגאווה כשיש להם ילד שהם יכולים להתגאות בו. לכן, לא נכון לחשוב שהורים מעניקים הכל לילדים בלי שום אינטרס או תמורה, כי התמורה קיימת, פשוט בצורה אחרת ופחות מוחשית. מה ההבדל בין אהבת הורים לאהבת ... אלו שאוהבים אותך הכי הרבה נובעת מכך שאנשים אחרים לא מעניקים באותה כמות שההורים מעניקים, בעיקר משום שההורים משקיעים בילד הרבה שנים ואילו אנשים אחרים לא מחויבים לכך. זהו סוג של אהבה מובנה בהגדרה, שהיא לא בהכרח עוצמתית יותר מאהבה של אחרים. האם ניתן למדוד באמת אהבה של הורים לילדים? מדידת האהבה לפי מה שההורים נתנו לך לעומת מה שקיבלו ממך יכולה לחשוף את העובדה שאולי דווקא הם אוהבים ... אהבה, לפי אליעד, נמדדת לא רק בכמה נתנו לך אלא גם במה שקיבלו ממך בחזרה. למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? האם ההורים אוהבים ללא תנאי? איך למדוד אהבת הורים? מה גורם לתלות רגשית בהורים? איך להתגבר על פחד ...

חינוך ילדים, הבן לא מוצא עבודה, לעזור לבן שלך, איך להשפיע על הבן שלי? הורים לבעלי תשובה, הורים לחוזרים בתשובה, בן חוזר בתשובה, איך לעזור לילד שלי? איך לשכנע את הילד שלי?

חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת ... שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, ... ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות ... אפשר לשחזר במדויק, כי הוא מתמקד בתחושות וברגשות פנימיים שאינם תלויים בפרטים חיצוניים. השאלה אם אפשר להרגיש אמהות ללא ילדים תלויה, אם כן, במה האדם בוחר להתמקד: אם הוא מתעקש על הצורה המדויקת, אז לא. אם הוא מתמקד במהות ... חוסר ודאות אחרים שיספקו את אותה רמת פחד או מתח. לכן, גם מי שלא רוצה או לא יכול להביא ילדים, יכול להגיע לתחושת האמהות דרך מצבים אחרים שיספקו את אותו טווח רגשי בדיוק. אליעד מדגיש שהשאלה היא תמיד פרקטית ... אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?

שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווק ... מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, ... רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון ... הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיוב. ובכל מקרה ...

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית ... שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם / צומח / חי / מדבר. ובעיני הילד, אין הבדל, בין בובה לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין בן אדם, לבין חפץ דומם כלשהו, אלא מתייחס להכל בצורה שווה. ואחכ, כאשר הילד גדל, הוא מקבל חינוך, שמלמד אותו ושוטף את מוחו (לאו דווקא לרעה), שיש הבדל בין בני אדם לבין כל ... לומד לייחס משמעות שונה, ולהתייחס בצורה שונה לבני אדם. ואחד הדברים המרכזיים, אם לא הדבר המרכזי ביותר בחינוך של הילד, הוא, שהוא לומד להתייחס בכבוד לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי ... גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר הזה שילד הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את ... בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של הילד והמורים והמחנכים של הילד, מחנכים את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת ... מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה חברתית ...

לרצות כבוד, לאהוב כבוד, לשנוא כבוד, גאווה, ענווה, סכנת נפשות, לחנך ילדים, לרצות לקבל כבוד, אגו, פגיעה באגו, פגיעה בכבוד, ליקוטי מוהרן חא קלא, חינוך ילדים, לימוד ליקוטי מוהרן, רבי נחמן מברסלב מה הקשר בין כבוד, גאווה וענווה? הרצאה זו מתמקדת במושגים של כבוד, גאווה, ... לחשוב על עצמו ככלום כדי להיות צנוע, וזהו גם הצעד הראשון להגיע לענווה אמיתית. כיצד לנהל את הקשרים עם ילדים? אליעד מציין במיוחד את חשיבות הכבוד וההבנה בתחום החינוך, כשמורה לילדים איך ללמוד את הערכים הללו. הוא מביא דוגמאות על איך ילד יכול להבין את הכבוד כדרך להתמודד עם חוסר רצון או לחץ מהסביבה. לדעת איך ללמד ילדים לשמור על כבוד עצמי מבלי להיות תלויים בכבוד שמקבלים מהאחרים הוא תהליך חשוב שמתחיל בהתנהגות אמיתית של ההורים והמחנכים. ... להתמודד עם הכבוד כראוי, הוא עשוי למצוא את עצמו בקונפליקט פנימי שמשפיע על האמונות וההתנהגות שלו. האם אפשר לחנך ילדים בלי לדעת להילחם באגו? לסיום, אליעד מבקש להדגיש את הצורך בהבנה עמוקה של האגו והכבוד, במיוחד בהקשרים של חינוך ילדים. הוא מציין כי לחנך ילדים לכבוד ועבודה על האגו, זהו אתגר לא פשוט, אבל חייב להיות חלק מהחינוך, כך שימדו את הערכים האלה בצורה נכונה. כבוד גאווה ענווה אגו חינוך ילדים רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהרן

... במשפחה, בן חוזר בתשובה, בעיות במשפחה, מריבה בין אחים, סכסוך בין אחים, מגשר משפחתי, סכסוך בין בנים, סכסוך בין ילדים, יחסים משפחתיים, יחסי הורים וילדים איך לפתור סכסוך במשפחה בעקבות חזרה בתשובה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בדרכים לפתרון סכסוכים משפחתיים, במיוחד כאשר מדובר ... גיור אורתודוקסי, אך לאחר מכן נוצר סכסוך קשה בתוך המשפחה כאשר הבן הבכור לא מכיר בה ולא מקבל את הילד שנולד להם. אליעד מסביר את הסיבות למריבה, ומספק פתרונות כדי לפתור את הסכסוך המשפחתי ולשמור על אחדות. מה גורם ... בעקבות גיור או חזרה בתשובה? הסכסוך במשפחה נוצר כאשר הבן הגדול לא מוכן לקבל את אשתו של אחיו ואת הילד שנולד להם, ומסביר שהוא לא יכול להכיר בהם משום שהוא טוען שהגיור של האישה לא תקף, כי היא לא ... חזרה בתשובה? אליעד מציג דוגמה למשפחה שבה הבן האמצעי חזר בתשובה, התחתן עם אישה שעברה גיור אורתודוקסי ונולד להם ילד. הבן הגדול במשפחה מסרב להכיר באישה ובילד, בטענה שהאישה איננה באמת שומרת מצוות ולכן גיורה לא אמיתי בעיניו. מכאן נוצרה התנתקות בין האחים, כאשר האח האמצעי אומר לבכור: אם אתה לא מקבל את אשתי ואת הילד שלי, אין לנו על מה לדבר. המצב הזה גורם לקרע עמוק במשפחה. למה הבן הגדול מסרב להכיר באישה של ... תנאים. עליה להדגיש שחשוב לה לשמור על האחדות המשפחתית, גם אם הוא לא מקבל את אשתו של אחיו ואת הילד. לגבי הבן האמצעי, אליעד מסביר שעליו להבין שההתנתקות מהאח הגדול מעבירה מסר לא נכון, וגורמת דווקא להעמקת הסכסוך. עליו ...